הייתה זו רק הפוגה
במה שנראה שעבר, ואולי מעולם לא היה
אולי ניסה להוכיח לה דבר מה, או אולי רק ניסה להוכיח דרכה

גבולות נשברו, חומות נפרצו
הדרך החוצה נראתה ברורה וקלה מתמיד

אך הייתה זו הפוגה מדומה
כי מה שהיה צריך להעלם, לא באמת נעלם
הקול היה עוד קיים...

אם קרן חושך ראשונה
חזר הקול לדבר
אף שמעולם לא באמת הפסיק
הפך מלחישות קטנות, לצעקות ברורות,
שמהן אין מנוס.



אכנע לו שוב
ושוב אתחפר
באותה מערה
אעלם שוב מאחורי אותה חומה
הכול מוכר. הכול כבר ידוע.

כה רבים היו שם לפניי
והייתי שם כבר כל כך הרבה
אך תמיד אהיה שם לבד
ותמיד זה יכאב מחדש