[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גילעד שביט
/
הכורסה של הרברט

ביום שבת היה קם בשש בבוקר, יוצא אל המרפסת, יושב בכורסא של
הרברט וסופר נמלים. בחורף היה מחכה להן ולא תמיד הן היו באות,
אבל הוא חיכה כי הוא רגיל לחכות. בקיץ הן היו מקדימות אותו
והולכות בשתי שורות ארוכות ומסודרות, היה בוחר לו נמלה עוקב
אחריה ומטפח אותה במבטו. פעם ניסה לספור אותן אך דווקא באותה
שבת הן התפרעו ולא שמרו על הסדר.
מאז ילדותו חינכו אותו לשמור על סדר. בגיל צעיר זו הייתה סבתא
ארנה הייקית, שהייתה מגישה לו פרוסת לחם מרוחה במרגרינה ועליה
בדיוק חמש פרוסות ביצה קשה שנחתכו בגיליוטינה של הביצים שסבתא
ארנה הביאה איתה מאמריקה. את הפרוסה חייב היה לאכול עם סכין
ביד ימין ומזלג ביד שמאל. לחתוך לשמונה חתיכות ולהכניס לפה כל
פעם חתיכת לחם עם ביצה וללעוס בפה סגור, ובסוף לומר "דנקה שיין
אוממה". סבא הרברט ישב בכורסא שלו, עישן מקטרת ושתק.
אחר כך זה היה אבא. בדירה הקטנה של חדר וחצי בה גרו הייתה לו
ארונית קטנה עם צעצועים, כל פעם שרצה צעצוע חדש אבא היה אומר
"קודם סדר את הצעצוע הישן ואחר כך תוציא את הצעצוע החדש."
"אבל אבא, אני רוצה שני צעצועים ביחד."
"לא, ילדי, משחקים רק בצעצוע אחד!"
עכשיו זו אשתו, היא לא אוהבת נמלים ומגרשת אותן מהבית, לכן הוא
שומר שלא יעברו את קו המרפסת.
גם את הכורסא של סבא הרברט, אותה סחב לכל דירה בה היה גר, דרשה
לזרוק, אבל הוא נלחם וניצח הכורסא נשארה, אמנם במרפסת אבל
ניצלה. והוא יושב בה ושותק כמו סבא הרברט, וכמה שניסה לא הצליח
להתרגל לטעם המקטרת. אז הוא רק שתק וספר נמלים, שגם הן מאוד
מאוד מסודרות, אבל כשאף אחד לא משגיח הן מתפרעות. הן חושבות
שהוא לא רואה, אבל הוא עושה כאילו הוא מביט הצידה ולמעשה הוא
משגיח עליהן. כשנמלה ממש מתפרעת ויוצאת מהשורה הוא מעניש אותה.
אם היא בדרך חזרה הוא נותן לנמלה אחרת את המשא שלה, אם היא
בדרך מהקן הוא מחזיר אותה אחורה שתתחיל מהתחלה. מדי פעם הוא
עושה להן מבחנים - שם מחסומים באמצע הדרך או מטשטש את השביל,
פעם אפילו חפר תעלת מים. הנמלים היו ממש ב"שוק," לא ידעו מה
קרה להן, אבל היו כמה חכמות שמצאו שביל חדש והובילו את כל
הנמלים בסדר חדש.
פעם הן ניסו לסחוב חיפושית שמתה, מקדימה היו ארבע ומאחור עוד
ארבע, הן בקושי הצליחו להזיז את החיפושית ועשו באלגן בכל הטור,
אז הוא התרגז ושם את החיפושית בפתח הקן, אבל הנמלים לא רצו
אותה יותר, היא נשארה שם עד שבולבול רעב לקח אותה.
עכשיו חורף, הנמלים רוב הזמן נעלמות, גם כשהן יוצאות הן
מתפזרות על כל השטח, ומייבשות את הביצים. הוא לא יכול להתרכז
והוא אפילו קצת מתרגז עליהן.
עכשיו הוא חושב על קיפודים אבל הם יוצאים רק בלילה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הרגע שיחקתי
בצלחת מעופפת,
וחטפתי שטף דם
בקצה הבוהן.
שיט, זה כואב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/9/05 20:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גילעד שביט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה