שלום קוראים יקרים. אספר מעט על עצמי.
כרגע אני מחוסר עבודה, אבל החלום שלי הוא להיות מאלף-חיות
בקרקס. אם תרצו, אפשר להשוות את מה שיש לכם בין האצבעות
לכנופיית דבורים אכזרית או לנמייה מורעבת או לצבוע מחוספס או
אפילו לטיגריס גדול והודי.
מתחת לקרוואן שלי קבורה גופתו של סיפור קצר - לא יותר מארבעה
עמודים, גג חמישה. מסוג הסיפורים שניתן למצוא בירחון פנטזיה
זול בשלושה המשכים. כאשר נעצתי את עלילת הפגיון השבור בגופו
העדין של הסיפור הקצר, הוא הקיא דם והחזיר את נשמתו לבורא.
לאחר הרצח המתועב חיפשתי נערה צעירה כבת שש-עשרה או חמש-עשרה
עמודים, שתהיה אמיצה ותמימה מספיק כדי לאמץ לחיקה החם את
הפגיון הרשע. במשך ערב קצר אחד התאהבתי בנובלה - אותה נערה
צעירה וממזרית, שכבר איננה סיפור קצר תמים ודל-בשר, אך איננה
עדיין רומן שעיר ושרירי שעובד בבניין - אותו פועל רומני
לא-יוצלח שהיגר לניו-יורק ונישא לבסוף לגבירה עשירה.
בנפחיה שבה יצרתי את הפגיון השבור, הספר האימתני קרם עור
וגידים. הוא טרף את נובלה המתוקה שלי בדמי-ימיה - בשנתה, והפך
לטיגריס גדול ורעב לקהל. כדי להשתלט עליו הייתי מוכרח לתלות
מודעות: "דרוש מאלף למפלצת הזאת! שכר גבוה למתאימים."
רומן איוונוויץ', אותו מהגר רומני שטוף וויסקי זול, נענה
לאתגר. הוא דפק על דלתי בבוקר אפל אחד והציג את עצמו. הוא היה
גבר במלוא מובן המילה: שרירי-עבודה-בבניין, שיער-גוף
תלתלי-בהיר, זקן זמני כמו של אופה. בדיוק מה שהטיגריס הצעיר
שלי הזדקק לו. הוא שאל בעיניו השחורות, כמעט מבלי להניע
שפתיים: "כמה אתה משלם?" אני לא יודע. . . חמישה חדשים? חצי
שנה? משהו כזה. נראה לך מתאים? רומן חשב יותר על הסדר תשלומים
רחב-אפוס בהיקף של: "ארבע, חמש שנים - לא פחות." הוא התבונן
בטיגריס המורעב ששכן אצלי במרתף. זו הייתה התאהבות ממבט
ראשון.
אבל אל-לי להשלות אתכם מנוולים צמאי-דם שכמותכם. לא הגעתם
לקרקס. זה אינו מופע ראווה מרהיב עין עם עופות מדברים ונמרים
מאולפים-לכאורה, שטורפים את הילדים האמיצים של שורה ראשונה
בסוף הערב. הפגיון השבור רבותיי הוא סיפור מטורף על העידן
המודרני-לכאורה שבו השוטרים לובשים כחול ושחור במקום אדום
מסורתי. עידן שבו חיי-צדיקים ממושכנים בבנק-הלשון. עידן שכל-כך
מתעב את עצם קיומו, שהוא כבר עושה תכניות לעידן הבא, ולזה
שאחריו - במקרה שהבא יהיה רקוב ומסריח כמו-הוא-עצמו.
קחו נשימה ארוכה, ועקבו אחר שלוש הנקודות שבסוף המשפט: הראשונה
מקורית שלי, השנייה שאלתי מידיד אלמוני והשלישית גניבה ספרותית
(הוא כבר מת - זה בסדר). . .