כי כוזבת היא ודבר אין בה.
אני עטרתי לך עטרת אהבה
במור, בבשמים ובצלילי חליל
ואתה, את טרף ערגתך
ניפצת כלבה גועשת
בהיות התום לכחש,
ויפי הבריאה - אפר רמיה.
אני נושאת עיניי אל יד נעלמת
שבקסם הדרה תוליך אותי
אל יום חדש -
צלול ועז בצבעיו,
יום, שאותו ינחיל לי אלוהי,
בהיותו אמת מתעצמת.
10/07/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|