זה לא ששכחתי אותך ואפילו לא הפסקתי לחלום עליך לפעמים, אבל
הכאב נהפך לעוד אחד מהמטענים הללו ששורצים עמוק בלב.
שירים מסוימים עוד הזכירו לי אותך ומצאתי עצמי חושבת עליך שעות
ארוכות ברכבת, ועם זאת פצעים הגלידו, חיוך בקע מן העצב ומצאתי
אהבה חדשה.
זה נראה לא מציאותי, אתה יודע, שאי פעם אני אצליח להיות עם גבר
אחר, שאני אחליף את כל מה שהיה לנו בגרסה אחרת, אולי יותר
טובה.
אתה ניצחת אותו בהרבה מצבים, ידעת דברים שהוא אף לא הרהר בהם,
אבל הוא היה שם כשהייתי צריכה תמיכה, הוא חיבק ואהב אותי, אהב
את כל כולי ללא מחסומים, מסיכות ופחדים.
הוא עטף חתיכות מפורקות של נפש וחיבר אותן עם דבק אנושי, הוא
לימד אותי אהבה עצמית ויצר בי רגשות שמעולם לא חשתי, והייתי
יפה, כל כך יפה איתו, כשאיתך הייתי כלום.
ילדה פשוטה עם תסבוכות בראש, מאוהבת בבחור היפה שכולם אוהבים,
וכל יום זה סבל לנסות להתעלות, לנסות להתחפש ולצרוח מבפנים,
ליפול על הרצפה הקרה ולהתפתל עד שתבוא לנחם אותי בדרך שקראת לה
אהבה.
הערצתי את ההילה שלך ואת המבט השליו בעיניים, איך שגרמת לכולם
להתפעל ממך, תמיד הכי חכם, הכי מוכשר ורק בדבר אחד נכשלת, היה
לך אותי.
ימים שלמים תהיתי מדוע אתה איתי ומתחת לחיוך המאושר רציתי
לבכות לך כל כך.
הוא מסתכל עליי ומחייך, מבטו מלטף אותי לאט. אם רק היית יודע
כמה התגעגעתי למבט אחד מחמיא ללא תחושת הסבל.
התעייפתי, מלחמות נועדו להפסיקן, נחלשתי מולך ובמקום להושיט לי
יד הנחת לי ליפול. הנפילה הזאת, אהוב עבר שלי, הפכה לתעופה
מתמדת כשהבנתי מה שעשיתי לעצמי.
השתניתי, יש לי את אותם פחדים ולא פתרתי המון בעיות אבל למדתי
מכל טעויותי, בניתי את עצמי ומצאתי ערכים שאבדו לי. אתה תמיד
תימצא במקום הקטן שלך שנמצא בתוכי וכנראה שהמון זמן עוד יצטרך
לעבור כדי שאני לא אזיל עליך מדי פעם דמעה, אבל טוב לי בלעדיך,
עם המון הערכה ומשמעות, טוב לי לאהוב ללא פחד, את עצמי ואת
הסובבים אותי, לישון עם מישהו אחר.