כל רגע שעובר אני מתגעגע ומצפה לראותך,
יותר ויותר.
ביום מוזר שכזה, אביך, חמים ונעים, ימים כאלה שזולג מהם רק תום
מכל פינה, של שחרור, של חופש באוויר המזהיב ועולה מעלה -
את כל אלה אני שואף ומתענג. הרגשה של פטור כללי מכל מחוייבות
גשמית, אך עם זאת תחושה עזה להתחייב, אהובתי - אך ורק לך.
תראי את השמיים!
הם לא ממש ברורים, אך מה כן ברור בחיינו?
אני אוהב עכשיו את כולם, בראותי אותם ממשיכים
לפסוע בנתיב חייהם, תוהה לגבי האהבות שלהם, קיימות או לא,
מתקיימות או לא, מלאת רציפות אל הבלתי מושג -
וליבי מתמלא אהבה אל העולם, אל יושביו, אל אחי ואחיותיי כאן
ואלייך, כמלאך השומר עלי אי שם מלמעלה, ואני נשבעתי
לשמור עלייך מכל רע. זאת מטרתי! |