[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לילה עכשיו, אבל השמש זורחת,
אני כמעט ישנה, אבל כל-כך ערנית.
הקור חודר מבעד לחלון הפתוח
אבל זה לא משנה, כי אתה פה איתי.

השעון מתקתק והזמן לא עוצר
ועכשיו אני יודעת שזה לא יגמר,
עם כל יום שעובר, זה רק מתחזק בי
ואולי בעצם אני חיה באגדה
ויש לי אותך, תמיד לידי,
העולם השתנה? או שזאת רק אני?
למרות שקשה לי לראות, אני כבר לא נופלת
אני פותחת עיניים ומוצאת את עצמי מרחפת.

אז איך הגעתי לפה ולאן ממשיכים?
פתאום נעלמו לי כל הכיוונים.
יש רק דרך אחת ואין בי שום התלבטות
האגדה שלי הפכה למציאות.

אני הולכת על חוט דק, נאחזת בך,
ואיך זה שמצאתי כל מה שרציתי והייתי צריכה?
אתה באת וחיברת בי את כל הקצוות,

ומישהו אמר לי פעם שמשאלות מתגשמות...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושב
שהעובדה שאתה
עדיין חי היא
תעודת עניות
לארגוני
הטרור!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/7/05 13:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קטי גורדובר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה