הם באו,
וידעו שהם יבואו,
וכשהם באו,
כולם התפעלו,
והאמינו למה שהם אמרו,
אבל הם נתנו רמז,
רמז בצורת ספר,
ואף אחד לא טרח לעיין בו,
אבל כשמישהו כן,
הוא התמלא חרדה,
הוא הבין,
הוא הבין שכולם לא הבינו,
אבל כבר היה מאוחר,
וכולם היו בדרך למקום אחר,
רחוק יותר,
כולם היו במסע,
מסע שבו כולם הפכו למשהו,
משהו שאף אחד לא רצה,
משהו כמו ארוחת ערב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.