בבית שהיה שלנו,
שוב אני מרגיש בדידות.
את ישנה בחדר עם הילדים
ואני מרגיש אבוד.

כל כך קרובה, כה רחוקה
ולפעמים גם כשאנו יחד במיטה.
התהום בנפשי פעורה -
כמו חור שחור, כמו אש זרה.

בשקט הקירות כאן צועקים
ואני מרגיש כלוא,
גם הנרות אותם את מדליקה כל ערב
כבר מזמן מזמן כבו.

אני חולם עלינו יחד
בבית חם, מאושרים
על נחת על שלווה ושפע
על ילדינו הבריאים.

עברו שנים קשות כל כך
שנים של סבל ומכאוב
שנות אהבה ייאוש וצער
מתי נראה כבר את הסוף?

למענך עצמי בניתי
והשתברתי לרסיסים
למענך אני מוכן לחיות
גם אם אמות מהפחדים.

הלכתי עם הראש בקיר
נהרסתי שוב ושוב
למען שמך אשר קידשתי
אין דבר יותר חשוב.

אנשים רואים ת'הרס
משתוממים מהחורבן
ההורים לא מבינים
מה קורה כאן, בן אדם?!

אלוהים שבשמים
ובארץ ובכלל
אבינו היקר, אבינו!
יוצר עולם וכל בשר.

תן לי כוח להמשיך,
במסע המופלא
גם אם אקפוץ תן לי כנפיים
שלא אתרסק על הרצפה.

גם האש שלי תוקד
עד בוא הגאולה
שמור עלי, הגן עלי
שלא אשרף בלהבה.

הלילה פורים
זמן קדוש
בטל את רוע גזר דינינו
אבא, מגיע לנו טוב.