פעם הייתי צעיר, התרגשות חיפשתי בחיים.
פעם הייתי צעירה, חלומות גדולות היו לי אז.
היום באמצע הדרך מבינה:
כל אחד עושה הכי טוב שיכול, זה לא מבטיח את התוצאה.

איזה מזל שתינוקות שוכחים מהר
את המכות שקיבלו בניסיונם
ללמוד את רזי ההליכה!
אחרת הינו עדיין זוחלים על הרצפה!!!!

למה מבוגרים כל כך נתפסים על חוויות כואבות
ומטשטשים מה שהצליח כבר?
מתי נפסיק להעניש את עצמנו
על "כביכול" כישלונות העבר?

רוצה להיות מובן, מחובק, מוגן.
רוצה להיות שייכת, רצויה.
רוצה לחיות חופשי לפעולה.
רוצה לחיות בשפע של אהבה.

אז למה אנו סוחבים במזוודות העבר
לרוב את מה שעוצר אותנו ולפי זה פועלים עכשיו?
לאהוב כ"אדם" רוצה.
נאהבת כמו האחת שלה קראת במיוחד, אני חפצה.

קבלי אותי עם הקשיחות בגבולותיי.
קבל אותי עם החספוס של תגובותיי.
קבלי אותי ללא חבלים לעתיד, להווה ולעבר.
קבל אותי כמו שאני, בחלקי נוקשה וחלקי עדינה.

לא רוצה לקבל רק חצי חוויה.
רוצה את כל החבילה!
מוכנה אני כבר להתנסות חדשה.
נקייה כתינוק צח שאף פעם לא נפל... כך רוצה...

8.7.2005