לילה למעלה, כוכבים,
ואתה מחייך את החיוך הטיפשי,
הטיפשי שלך.
יש מלים שאסור, מלים שאסור,
אז אל תגיד.
יש מקומות כאלה, מקומות כאלה,
שעדיף שתשכח אותם,
תשכח אותם.
לילה למעלה, ואני,
אתה נותן בי מבט,
המבט המשתיק, שלך.
ממה מפחדים, אנשים מאוהבים,
אולי זה ממני, אולי זה ממך,
אולי זה שלך.

אז קום, בוא, לך מפה,
ותשכח ממני, לא צריכה כאב.
אז קום, קפוץ, תסתובב,
ואל תחזור, לא צריכה גם אותך,
ואתה בשלך.

יש פעמים, גם אני טועה לפעמים,
המבט שלך, עוד נעוץ בי.
יש פעמים, כוכבים למעלה,
יש דברים שאני, מעדיפה לשכוח.
אל תסתכל עליי ככה,
אני לא סולחת, אפשר רק לנסות,
אפשר רק לנסות ולהבין,
להבין אותי.
אתה מפחד, גם אני, גם אני,
זה לא בסדר, שאתה בורח.
אתה מפחד, מה אתי? מה אתי?
אולי שכחת, לאן אתה רץ?
בוא וקח אותי, אולי נלך ביחד,
בוא וקח אותי, עד שאברח ממך שוב.

אז קום, בוא, לך מפה,
ותשכח ממני, לא צריכה כאב.
אז קום, קפוץ, תסתובב,
ואל תחזור, לא צריכה גם אותך,
ואתה בשלך.

לילה למעלה, כוכבים,
ואני שותקת, פה לידך.
לילה למעלה, לפעמים,
עדיף להאמין, זה רק לטובתך.

(7.7.05)