ימים של טרום קיץ, אויר נעים בחוץ, הכל כה רגוע, שום דבר לא
לחוץ
אחרי האימון, מתגלח מתקלח, מתלבש יורד לרחוב, השעות שהוא פורח
הוא כבר באוטו, לא מסתכל על השעה, נותן דרור למח, הוא בדרך
לבועה
הסיגריה בפיו, המאפרה לכבודו פתוחה, הרכב בחניון, מחפש את
ההצלחה

הוא צועד באלנבי, הכל כ"כ מואר, שעת לילה מאוחרת, הוא יחזור
מאוחר
ההליכה אל הפאב, החיוך על פניו, הוא נראה מרוצה, הסרט מתחיל
עכשיו
הדלת נפתחת, הכל אפור ומפחיד, הוא מתיישב על הבר, לאט נכנס
לתפקיד
מדליק לו סיגריה, אין מצית יש גפרור, הוודקה מוגשת, הוא לפני
הסחרור

המבט חודר מעיניו, הוודקה ביד, שואף עמוק מהסיגריה, בינתיים
הוא לבד
פתאום הדלת נפתחת, היא צועדת בגפה, מחכה למקום, ממתינה על
הספה
מרגיש שהוא רוצה, מרגיש שהוא חייב, מבט קשה לעיניה, שרומזות
בוא עכשיו
ממולו התפנה מקום, היא בהליכה אצילית, אולי אפילו רומזת, בגופה
הוא מביט

בחיוך רחב אל הברמן, היא מזמינה משקה, מציתה לה סיגריה, הוא
כעת מחכה
המבטים מצטלבים,שניהם במראה קשוח, אין חיוך על הפנים, הוא נראה
לה מתוח
ולפתע ברגע, בחיוך כובש, תוך כדי קריצה מרמזת, הוא לא מתבייש
העשן יוצא מפיו, הוא עדיין מביט, היא מביטה עליו, מתקשה
להחליט

נוטש את הכסא, ומתחיל להתהלך לעברה, מסתובב סביב הבר, ממוקד
במטרה
זורק מילים באויר, ובתנועות ידיים, מבקש את רשותה, ומתיישב
בעצלתיים
מתחילים לשוחח, בעיצומו של ערב מושלם, השעות חולפות, לא מכירים
בעולם
הם קוראים לברמן,הגוף לא מוכן לעכל, האלכוהול גבוה בראש, אצלו
זה כבר הרגל

הבר כבר מתרוקן, הם עדיין בשלהם, מחליפים מיצי גוף, העולם
בידיהם
החשבון מוגש, הסכום תלת ספרתי, הוא מוציא כרטיס אשראי, מנסה
להיות תרבותי
הם עכשיו על הרגליים, יוצאים מהבר מחובקים, מרגישים ביחד, כמו
ידידים ותיקים
מתהלכים בשמיניות, לא יודע מה לומר ואיך, הוא אוזר קצת אומץ,
אצלי או אצלך?

הם הגיעו לביתה, נכנסים למעלית, פותחים את הדלת, הוא כבר
החליט
נשכבים על המיטה, החיוך נעלם, הם בלי בגדים, סיום של ערב
מושלם
המזרן רטוב מזיעה, לא רוצים להפסיק, משנים התנוחה, זה בטח לא
יזיק
עכשיו הם גמרו, הוא והיא מעשנים, רוצים ויודעים, שיותר הם לא
מתראים

הוא כבר לבוש, היא עם תחתונים, נפרד בנשיקה, ללא כל תחנונים
עם הרגל על הדוושה, המשימה הצליחה, הם יותר לא יפגשו, כך היא
הבטיחה
זה לא משנה, חורף, קיץ, סתיו, אביב, זאת שגרת חייו, הוא חי
בתל-אביב
מה יהיה בשבוע הבא? תהיה אותה הרגשה? הרגל של שנים, יוצאים
למשימה חדשה