בדרך כלל יש לו תפישה איטית, אך הפעם לא לקח לו הרבה זמן להבין
שהיא רוצה אותו. בהתחלה הם חיפשו חדר ריק, כדי שיוכלו להתיחד
שם, אך מכיוון שלא מצאו מקום הם נשכבו בחדר המדרגות שהיה שקט
להפליא. בחשכה הוא העביר את ידו על שערה ומשם עבר לצווארה
ולאחר מכן לפיה. הוא הרגיש שזה גורם לה אושר. היא קירבה אותו
אליה ונישקה אותו. את הרגע הזה הוא לא ישכח לעולם. טעם השפתיים
שלה והחום שעבר מגוף לגוף גרם לו כמעט לאבד את הכרתו, זה היה
בשבילו כמו חלום מתוק, כמו אירוע שלא יכול להתקיים במציאות.
הוא חשב שהוא הוזה. הוא הוריד את בגדיה ברכות והפשיל את מכנסיו
ושנייה לפני שחדר אליה נזכר שבעצם הוא אינו יודע את שמה. "איך
קוראים לך?" שאל, ובעוד היא תופסת אותו מכניסה אותו לתוכה ענתה
לו "האם זה בכלל משנה?". זאת הייתה הפעם הראשונה שלו. כמה
פעמים היא עשתה את זה? הוא לא יכל היה להגיד גם לאחר שגמר. הוא
נרדם באותו גרם מדרגות כשהיא חבוקה בזרועותיו.

כשהתעורר היא כבר לא הייתה שם. רק טעם השפתיים שלה, הוא כל מה
שנשאר. ברדכו חזרה הביתה ניסה לחשוב איך קוראים לה והאם זה
בכלל משנה.