כאשר האהבה מדברת אלי ברמזים
ועושה לי מבחנים,
היא מגדלת ענף סבכים
כבית כלא ללב;
היא מזמנת
גם תבוסה וגם נצחון.
ואני, רק מחפשת
היכל לדרור נפשי
בלי חשבון נפש;
כמו בסיפורי החיים
שלא תוארו עוד במילים
בעולם מזן הנשמות היודעות
שאלף שנים הן אך יום אחד.
לכן, אצטער על רגע שחלף
בלי לומר שחלומי מוחשי ומציאותי.
עברתי מרחק של פסיעה ועוד פסיעה,
הייתי כמו עץ איתן,
הייתי הר, הייתי ים,
ולאחר, הייתי גם שמיים.
מעולם לא פחדתי מהתהומות,
לא נשאתי סודות,
ראיתי מלאכים ואהבתי לפרוח.
גם לאחר אלף שנים
אני חיה את האהבה
כמו בסיפורי החיים...
6/07/05 |
