מיה מו / שנהב לבן |
הלא רווית בבארותי
אל תבעירי אש באדמתי
הלא שבעת מפרי שדותי
אל תצמיתי את ידי
שבאו לעזרתך
ואל תכפישי שמי
שנתן עצמו למענך
אל תקראי לשנאה לבוא לכאן
הוויתך, עלבון צורב
אני שלמה אלך מכאן
זו היא עירך שתחרב
אל תשכחי שאהבתיך
משוש נפשי הנקמנית
כמה רציתי שתהי לי
באת, ולא היית
בורקות עיניך יפתי
שנהב לבן עורך
את כבר לא תהי איתי
נותרת לבד, לגורלך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|