שפתייך הקטנות פלטו מילות חוכמה
כמילמולי שיכור עייף.
אני חמדתי את פנינייך
רציתי לעשותן לי למחרוזת.
במבטך התם והבוגר
ביקשת לגעת בי ובעולם
כאילו היה שיר בשיעורי ספרות.
ידי שלי, העבות והמגושמות
לטפו ברוב גסות את בגרותך המתהווה
השילו את בגדיך בחופזה-
לקחו ילדה
בצק לפני האפייה
חרכו בלהבות ואז
אישה
(בעקבות הספר "הנה אני מתחילה / יהודית קציר, נכתב כעבודה
יצירתית בספרות מורחב) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.