[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







היילי מתה
/
סוף העולם

אתמול רבתי עם יניב, אמרתי משהו לא במקום, הוא כל-כך חשוב לי,
אף אחד לא מבין עד כמה.
אסור לי לאבד בן אדם יקר נוסף, זה כבר יותר מדי.
אמרתי משהו שאני מצטערת שאמרתי, לא התכוונתי לזה כמו שהוא
הבין, הוא לא רוצה לדבר או להקשיב לי.
בלילה, בשעות הבוקר הלכתי לישון, לא רציתי להתעורר.
בזמן שישנתי חלמתי חלום, החלום הזה כל-כך הפחיד אותי, חלמתי
שאני במעין מדבר/דיונות, אין לי פאקינג מושג, אמא שלי הייתה
צריכה להיות עם הכיתה, אז היא הלכה אליהם, ברדיו דיברו על שזה
היום האחרון של בני אנוש לחיות, שזהו סוף העולם... החלום שלי
היה כל-כך פאקינג מציאותי, הייתי כל-כך מפוחדת. כל-כך פחדתי
אני לא יכולה לתאר עד כמה.
בגלל שהייתי בתיכון אחר נאלצתי להשאר עם הכיתה שלי, והיה לי
אסור ללכת משם.
גם יניב היה איתי; זה היה כל-כך מוזר כי הוא בכלל לא גר איפה
שאני גרה, הוא גר בעיר אחרת לחלוטין, לא הבנתי כלום מהחלום
הזה.
בחלום כל הזמן חיבקתי את יניב ושאלתי אותו אם באמת הגיע סוף
העולם.
כל זה היה בלילה ואמרו לנו שבבוקר כבר לא נהיה שם.
רעדתי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, הייתי חיוורת, אני לא מבינה
למה.
אבל לפתע בחלום ראיתי מישהו רץ ואחריו נוסע אוטו והנער רץ
לדיונות, שהובילו לדירה/מקום שאיכשהו שהוביל לאיפה שבית הספר
שלי היה.
הוא רץ על הדיונות עם סכין ביד, גם את זה לא הבנתי, למה שמישהו
ירוץ עם סכין? מישהו שאני לא מכירה בכלל. בהתחלה הייתי בטוחה
שאני זאת שבורחת מהבן אדם הזה, אבל ככל שהוא התקרב הבנתי שזה
לא אני.
אחרי שהוא ברח מהבן אדם הזה, הוא נכנס לאיזור של בית הספר שלי
ואז איבדתי אותו. ראיתי את עצמי במקום שבו היינו, מחבקת את
יניב, בוכה רועדת וחיוורת, כשפתאום התחילה מסיבה. הייתי בשוק,
מסיבה?! זה פאקינג סוף העולם, ואז חשבתי לעצמי שבטח ככה זה
פשוט יעבור לנו יותר מהר, כמה שזה עצוב זה נשמע נכון.
בזמן הריקודים הודיעו על חוק חדש, חוק שאומר איפה שנמצא בן/בת
הבכור/בכורה שלכם אתם צריכים להיות איתו.
לאלה שלא הבינו: אם למשל כשאני הייתי בבית ספר א' ואמא שלי
הייתה בבית ספר ב' היא הייתה חייבת לבוא, היא, האחים שלי
ובעלה, להיות איתי בבית ספר או במיקום שבו הייתי.
כשהתחילו כבר ניצני השחר, הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה מטורפת.
הקשבנו לרדיו ושמענו שלונדון כבר התחילה להחרב. רדעתי כבר
ברמות, הייתה לי בחילה מטורפת,
כשלפתע מישהו התקשר אלי...
והעיר אותי באמצע החלום המטורף שלי ולא הספקתי לדעת מה קרה
בסוף...
כשהתעוררתי ממש, הרגשתי שזה היה כל-כך מציאותי ואמיתי, זה פשוט
הפחיד אותי בצורה מטורפת, כל היום הייתי בסרטים, מה אם מה
שראיתי היה אמיתי?!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לאן החבר'ה
הרעים הולכים
כשהם מתים? לא
לגן עדן היכן
שהמלאכים
מתעופפים, הם
הולכים לגיהנום
ונשרפים ולא
נראה אותם עד
ליום העצמאות
האמריקאי.

תירגום חינם
לשירי נירוונה


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/8/05 13:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
היילי מתה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה