|
אני מודדת את המרחק בכל יום
כל דקה כל שנייה, עוד מאה צעדים
אני רואה מפלים כחולים וזרם
אני רואה ענפים שמכים בפנים
והנתיב עשוי אבן
והחול טובעני
וגופי מתחיל גווע
ואתה נתיבי
ובך אני רואה כביש צר וארוך
קופצת לי מצד לצד
נשברות רגליי כורע גופי
על דרך אחת
אתה נתיבי
חוט לבן לא ארוך דיו
הדרך מתפתלת רחוק מעברו
והרוח אותי מכה בפנים
אני בשלי ואתה נתיבי
אתה צד אחד
היא צד אחר
ואני באמצע מותחת ידיים
היא שלי ואני שלך
ואני הופכת
לנתיב שברונך. |
|
|
ואז הם תקפו
אותנו מהצפון,
ואנחנו החזרנו
להם מלמטה.
טושטוש ברגע
אינטימי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.