בידיי שלי יצרתי אותך,
יצרתי חיוך בליבי,
בעיני הסתכלתי על שלך,
והן הסתכלו על שלי.
אהבתי כל כך וכאבתי,
נפלתי וקמתי.
בידיי שלי אהבתי אותך,
מכל הלב.
והוא עדיין חושב עליך לפעמים,
נזכר ברגעים יפים,
ובוכה.
עדיין חושב עליך לפעמים...
בעיניי שהסתכלו בעיניך,
יש עכשיו דמעות,
דמעות כואבות- של זיכרון ועוד זיכרון...
שנאספים ביחד בלילות,
המון זכרונות.
בגופך שנגע בגופי המתגעגע,
למגע הרך שלך.
בנפשי שנגעה בשלך והרגישה,
את הדמעה...
במילים שהסתיימו להן,
נשארו רק זכרונות,
ודמעות... המון המון דמעות.
וכן, מצד אחד התגברתי,
כן, אני שוב מאוהבת.
אבל לא הצלחתי למחוק את הכאב,
רק הדחקתי...
וכן, אני מבחינה מסויימת מאושרת,
וממשיכה להדחיק...
אבל תודה שנתת לי להיות חלק מחייך,
ולו לתקופה קצרה.
תודה, שאהבתך העניקה לי נצח,
אושר, תקווה...
וכבר תמו המילים
רק הזיכרון נותר,
זיכרון של אהבה.
תודה שנתת לי לגעת,
בנפש שלך...
תודה!
3.7.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.