|
אני לא יכולה יותר
בין שתי דלתות אני עומדת ורואה
איך הם פספסו אותי
אני שוכבת ורואה
זה לא יותר
זה מעט
ממלא כבר נהיה לי פה ריק
זה לא יותר
אני התעטפתי בך
ביום מושלג על גשר יפה
וראית איש שיכור מדבר
וכעסת כשהוא התקרב
כי הם כולם פספסו אותי
ואתה הפכת מחוג אחר
ועכשיו יש שקט בבית
ואני רק שוברת קירות ועושה כאילו אתה כלום
כשאתה פה יש בי דקירות קטנות
אתה הפכת אותי לצד שטוב לו-
כשכולם מפספסים אותו
אתה סופר לי נפילות אחת אחת
יותר בטוח לי לבד |
|
|
מי שאוהב את
הגוף, הגוף אוהב
אותו
- ברטולד ברכט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.