ייסוריו של איוב מתוקים עד אין קץ.
אני פוקחת את עיני ומנסה לגלות אותך-
אף סולד ועיניים גדולות של ילד.
מגפיים שחורות, מטיילות בין שלוליות החורף שתם, שפג תוקפו-
מתנשא עד לגובה צמרות העצים, עולם חובק אותך-
ואתה נענה לו.
אני פוגשת פלאש באק מטורף - השיחים כמו מוכי מחלה קשה
העלים נושרים בצורה כל כך אילמת, אז גם אני אילמת,
ועיניי פקוחות יתר על המידה.
וביחד עם הרוח החזקה - נושרת ממני בעדינות הדמעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.