אתה כל הזמן שואל אותי
מה קורה אצלי בראש
ועל מה אני חושבת
כשאנחנו יושבים במרפסת שלך
ושותקים
ואני לא מסוגלת להוציא מעצמי את המילים
אולי הפעם סוף סוף אצליח.

אני דפוקה ומשוגעת
דפוקה ומשוגעת
דפוקה ומשוגעת
תשנן את המשפט הזה,
מהניסיון שלי אני יודעת,
שתאלץ להשתמש בו הרבה

אני דפוקה כי אני לא מסוגלת לאהוב אותך
ואני לא מסוגלת
כי אני שבויה בפחדים המשוגעים שלי
שכוללים בתוכם היתלות באנשים
שמזמן הייתי צריכה להתרחק מהם

(עד לשלב הזה של ההסבר אנחנו תמיד מגיעים, ופה אתה מניח את
הראש שלי על הכתף שלך ואני מתחילה לבכות. דפוקה ומשוגעת)

הכי אני אוהבת
כשאתה מחבק אותי
כי החיבוק שלך
הוא קסם שעוד לא הצלחתי לפענח
הוא מכיל אותי
גם ואולי בעיקר
כשאני חושבת שאני
לא רוצה להיות מוכלת.

אז תדע
שגם בלי להראות לך את זה
אחרי כל פעם אתך
אני חוזרת הביתה
קצת יותר נחושה
ולכמה ימים
אני באמת מצליחה להתרחק
מכל האנשים שאני תלויה בהם
זה הכול אתה.

(עכשיו בוודאי תנגב את הדמעות שלי, ותסתכל עליי בעיניים שלך
שהן שילוב של האדם הכי חזק, הכי יפה, והכי נוגה שראיתי אי פעם.
משהו בין פו הדוב והנסיך הקטן)

אחרי המסיבה ההיא
נסעתי באוטו עם חברה
ודיברתי ודיברתי ודיברתי.
והיא הקשיבה לכל הסיפורים
ולמשפט הקבוע והטיפשי
שפעם הייתי מעזה לומר אותו
רק לך -
"אני כבר לא אוהבת אותו,
אבל משהו בי פוחד להיות עם אחר,
כי זה אומר בהכרח שאני מוותרת עליו."
משהו בהקשבה שלה
הזכיר לי את ההקשבה שלך
וכששירים מסוימים התנגנו ברדיו
סוף סוף, נתתי לעצמי לשתוק,
והיא ענתה לי,
במילים בוטחות וברורות.
מילים שלך.
את התגובה שבוודאי היית עונה
אם הייתי מספרת לך.

("אם רק הייתי יכול להרוג אותו," אתה תמיד אומר. ואני מחייכת.
אומרת לעצמי בלב, שבכל פעם שאני אתך. הוא קצת מת בשבילי, לפחות
לכמה דקות של נחת.)

צדקת כשאמרת לי
שאם לא תוותר עליי
אני אמשיך לוותר עליך.
צדקת. כפי שאתה תמיד צודק.
צדק שקט כזה,
לא מאשים,
לא מתנשא.

אני מצטערת שוויתרתי עליך,
אלחש לך בסוף הסיפור.
אבל יותר מזה
אני מבקשת באמת
שלא תוותר עליי.

(אם אצליח להגיע לשלב הזה של ההסבר, אתה תחייך אליי את החיוך
הכי יפה בעולם, ומבין העיניים החומות ירוקות שלך, יופיע פתאום
הניצוץ הזה שאני כל כך אוהבת, אל תסיט מבט - תן לי להסתכל בך
עוד, להבין שלידי נמצא האדם הכי חזק, הכי יפה, הכי נוגה, והכי
נכון בשבילי בכל העולם. הנסיך הקטן שלי.)

אני דפוקה ומשוגעת.
דפוקה ומשוגעת.
דפוקה ומשוגעת.
תשנן את המשפט הזה.
ותאהב אותי,
תאהב אותי בכל זאת.