[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הזמן: טרום סעפ"ש/חיסול מסדר כוננות.
המיקום: על סף השביל האסור למעבר בואכה אוהל מפקדים מחלקות אחת
ושלוש.
התפאורה: עשרות בודדות של חיילים צחורי כותפות מתרוצצים מח'
לרעותה בתקווה חצי גלויה לסיים עוד יום רצוף משברים רגעיים
בשירות העם היהודי.
התאורה: חושך טובל בתאורת הלילה החיוורת של הבא"ח.
הסיטואציה: חייל מפוחד זועק בקול רועד: "המפקד גל! המפקד גל!"
בתוך האוהל: "תמתין!" פוקד בפסקנות פועלכם הנאמן בעודו מחפש
בקדחתנות את צולבתו ומסתפק בזו של המפקד אבי. בו בזמן מופרעת
שנתו של מפקד המחלקה שלוש, הוא מתהפך על הצד, וכיפתו, אותה הוא
יחפש בדבקות משיחית עוד מספר דקות, נושרת ארצה מראשו העגלגל.
המפגש: משני צידי גבול הגזרה של החייל עומדים החייל ומפקדו.
שניהם מקפידים על חמש אצבעות ידית אחיזה, ידו השנייה של החייל
מאוגרפת מאחורי גבו לעומת ידו השנייה של המפקד, המתפנקת בכיס,
רמז לתפקידו הרם. "כן, מה הבעיה?" שואל המפקד הזוטר בטון אותו
ירש בלית ברירה ממפקדו הוא, "הסרס"פ אמר לי לסחוב את
התרמוקאן," מנמק החייל בטון חנוק, הוא מושך את הנזלת שבקצה
חוטמו חזרה פנימה, וממשיך "וגם ככה כואב לי ביד בגלל שהיה לי
שם שלפוחית מהטיפוס על החבל בבוחן-מסלול, ועכשיו השלפוחית
התפוצצה ויותר כואב לי ואני חייב לראות רופא או חופ"ל דחוף."
תוך כדי סיפור הטרגדיה מעצים החייל את תחושת האסון הנוראי
ומזיל דמעה אחר דמעה אל מול פניו החתומות אך המומות של מפקדו.
הדילמה הפיקודית: איך יגיב המפקד? הרי בהכנת-סגל בבית-גולדמינץ
לא עברנו על סיטואציה כזו (וגם לא יצאנו לאפטרים, אבל זה לא
קשור.) האם רחמיו של המפקד ישלחו את החייל לסורוקה? האם על-מנת
להצדיק את הדמעות, יטביע המפקד באפו של החייל את הלוגו של
תאגיד הנעליים "אלבה" בכתב ראי? האם מפקד המחלקה 3 יתעורר
מיבבות החייל המתגברות ממש מתחת לאוזניו? האם בעוד חמש דקות
יבוא חייל נוסף אשר מצוקה דורשת דמע בחובו? אכן סוגיה קשה
לפנינו, ועל מנת לגשת אליה ערוכים, עלינו לדוש מעט ברקע שלה.
הרקע: בעבר, בעידן המודרני, היו החיילים הקרביים סמל הזכריות,
תרכובת מיוזעת של ויכוחים על כדורגל, קול בס וכובע בלוי של
זרעי ישראל. השאיפה להיות לוחם הותאמה לנטייה המינית, תהיה
לוחם גיבור בצבא, תשוב הביתה ישר לזרועותיה וחמוקיה של מלכת
הכיתה של י"ב (בשביל הדתיים שבינינו, לזרועותיו וחמוקיו של
הרב). הגיבורים היו יפי הבלורית והתואר לקרוב ואיש המרלבורו
לרחוק.
כיום, בעידן הפוסט-מודרני, היטשטשו גבולות אלו. בעידן של מצעדי
גאווה למיניהם, של גדודים כמו קרקל ושל הלגיטימיות של
המטרוסקסואלים ניתן להבין מנין נובעות תופעות חריגות כגון
גברים המשתמשים בסבון פנים עם גרגרים ובשאר תמרוקים מביכים.
אווירת היוניסקס הזורמת בתקשורת (שנשלטת כידוע, ע"י שמאלנים
הומואים), בה שוהה הנער המתבגר מטמיעה בו מילון מושגים מטושטש
לגבי זהותו המינית. כל יודה לוי בעל שיער נוטף ברק ולחלוחית
פלסטית בעינו מספר לעלמת חן כמה הוא אוהב אותה, והיא מצידה
נענית להפצרותיו, ועושה לו נעים בגב, גורמים נזק בלתי-הפיך
לנער הרך, שאת השלכותיו סופגים כיום אנו, המפקדים עזי הרוח.
הפתרון: מכיוון שהבעיה היא שורשית, הפיתרון הוא חינוך מחדש.
מחיקת האדם הישן ויצירת חייל מטורף שמסתער עם נגב ביד אחת,
מנגב את הפנים בשרוול ודומע רק באבא גנוב. רק גדיעת הנגע הנשי
שבחייל תוכל להכין אותו לקראת חוויה מוצלחת בשירות כלוחם. רק
אגרוף שהוצמד לקרקע במצב שתיים יינעץ בבטנו של מחבל צמא דם. רק
תרגול ריצות לבית-הכנסת ובחזרה יכשיר את הלוחמים העתידיים
לפנות בתי-כנסת מעבר לקו הירוק, רק שהות ממושכת באוהל הלוחם
תכשיר את החייל להגיע מהר לבית הלוחם.
היישום: מערך שיעורי מ"פ ופ"פ בנושא גבריות. מהיסודות של הכנת
קפה שחור בלי כפית, דרך שיעורי טרקטור ועד המצאת מור"קים על
מעצרים רוויי אש. אין דרכי קיצור.
ככה עוצרים את הדמעות, ככה יוצרים לוחמים.

מילון מונחים (למלש"בים, לג'ובניקים ולמשתמטים שבינינו):
סעפ"ש - סידורים עניינים פה שם. שעת ת"ש בנח"לווית.
בא"ח - בסיס אימון חטיבתי, בו מועברת הטירונות.
צולבת - התקן לשתי מחסניות.
חמש אצבעות ידית אחיזה - החזקה של הידית הסמוכה לשמורת ההדק.
סרס"פ - סגן רב-סמל פלוגתי, השרת של הפלוגה.
תרמוקאן - מיכל כבד למי-שתיה-מיץ.
בוחן-מסלול - מסלול מכשולים שעל כל לוחם לעבור בזמן מסוים.
חופ"ל - חובש פלוגתי.
בית גולדמינץ - מרכז צבאי להכנות סגלים ושאר חפירות.
תאגיד הנעליים "אלבה" - חברה ש(כבר לא) מייצרת נעליים צבאיות.
נגב - מקלע.
מצב שתיים - תנוחת שכיבת סמיכה.
מ"פ, פ"פ - מפקד פלוגה, פקידה פלוגתית.
מור"ק - מורשת קרב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא!! ואם תכריח
אותי זה יהיה
אונס!!









שפרה הכבשה מנסה
למנוע מהבעלים
שלה לגזוז לה את
הצמר


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/8/05 9:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל שמאי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה