זה שוב אחד מהימים שחם בחוץ. השמיים נקיים מעננים והשמש שורפת
את הפנים.
יום עם תחושה טובה בלב, אושר. כי חזרת להיות שלי.

על ספסל מול הים הבטתי שוב בפנייך מקרוב. בפרופיל שאני כל כך
אוהבת. היד שלך לטפה את פניי אחרי הרבה זמן שהמגע לא הרגיש
נכון.
בעדינות עברת על הלחי שלי וכל הגוף שלי הצומרר להרגיש שוב רגש
חם ממך. וכשהבטת בעיניי ידעתי שזהו יום להתחלה חדשה. התחלה
חדשה לך והתחלה חדשה לי. אך הכי חשוב התחלה חדשה לנו.

בעיניים הופיע שוב ניצוץ של משהו ישן, שחיכה המון זמן. ידיך
הפו עדינות וגופך הפך רך. " כמה אתה יקר לי" לעצמי חשבתי.
לא מצליחה לדמיין את חיי בלעדיך. בלי החיוך, בלי החיבוק, בלי
המילה הטובה והרעה כשצריך. בלי להרגיש את חום הגוף שלך בלילה
ובלי לראות אותך ישן כמלאך. ובלי הצחוק המתגלגל ולראות אותך
זולל. מבלי להריגש אותך כל כך עמוק בתוכי שתחבק אותי, תאהב
אותי, ששוב רק תביט בי ואני אדע הכל. "אני אשנה אני מבטיחה"
אמרתי. רק תשאר לצידי. שרק אמשיק לאהוב אותך שרק לא ייפסק
לעולם.
הסתכלת עליי בעיניים כל כך מבינות - כמו תמיד. כבר לא היה מבט
קר ולא היה רגש מנוכר. הרגשתי רק חום ואהבה יוצאים ממך שוב
עוטפים אותנו בתחושה אמיתית שחשבתי שעם הזמן נעלמה.

וכשרוח נעימה נשבה לכיווננו ותחושבת הקלה נפלה על ליבנו, נשקתי
לשפתייך ונבלעתי בתוכך שוב.
נסחפתי עם התחושה הנכונה בלב שסחפה אותי אחריך מההתחלה

26.6.05.... יום שלא יישכח לעולם...
היום בו קיבלת אותך כמתנה חזרה לחיי...