זה קרה לפני כמה ימים בארוחת הערב. אמא של גיא הכינה שניצלים
ופירה. גיא התיישב במקומו הקבוע, ליד דניאל, אחיו הגדול. אמא
הניחה על השולחן את האוכל החם ואבא הצטרף כעבור כמה דקות. גיא
בהה בערמת השניצלים במרכז השולחן.
"ממה עשוי שניצל?" שאל גיא, שבזמן האחרון חקר ממה מאכלים
עשויים. לפני כמה ימים הוא גילה עובדה מרתקת - צ'יפס ופירה
עשויים מאותו הדבר - תפוחי אדמה.
"תרנגולת" ענה דניאל שכבר היה בכיתה ב'. גיא נדהם. הוא תמיד
אהב לאכול שניצל, ועכשיו פתאום מסתבר שזה תרנגולת? איכס. מסכנה
התרנגולת.  

גיא תמיד רצה לגדל חיית מחמד. לאסף, החבר הכי טוב שלו, היו
כלבה, שני תוכים ואפילו פעם אחת, בזמן שאסף וגיא שיחקו בחצר,
הם מצאו חיפושית קטנה.
אבל אמא של גיא לא הרשתה לו לאמץ חיית מחמד. החיה האהובה על
גיא היא כלב, אבל הוא החליט שגם תרנגולת זה לא רע.

בסוף הארוחה הוא לקח את השניצל שלו, שאותו הוא החביא בזמן
הארוחה ורץ לחדרו.
הוא לקח קופסה גדולה שהיו בה חורים והחליט שזה מקום טוב בשביל
התרנגולת.
הוא הניח שאם הוא יהיה נחמד אליה, אז היא תגדל ואולי אפילו
תשמור עליו ממפלצות.
גיא ניסה לחשוב מה תרנגולת כזאת צריכה בשביל לגדול. היא בטח
צריכה ליטופים, אוכל ומים. בקרוב יצמחו לה נוצות והיא תלמד
ללכת בעצמה.
הוא קיווה שאולי הוא יוכל ללמד אותה לדבר בעברית. למרות שאסף
פעם אמר לו שחיות מחמד מדברות רק בסינית.
הוא החליט לקרוא לתרנגולת שלו גוליבר.גוליבר זה שם שמתאים
לתרנגולת גדולה וחזקה.
גיא רץ למטבח ולקח כוס מים וקצת שאריות מהפירה. הוא הניח את זה
ליד גוליבר ואפילו שר לה שיר ערש.
גיא טיפל בגוליבר במסירות ובאהבה, וטיפח אותה בכל יום. אך
לצערו מצבה של גוליבר הדרדר ככל שהימים חלפו. גיא לא הבין למה
הוא לא מצליח לגדל אותה.
איך יכול להיות שעם כל האהבה שאני נותן לה, היא נראת כל כך
רע. אולי היא חולה. מחר אני אתן לה סירופ אקמול.
כעבור שבוע, כשגוליבר כבר היתה בצבע אפור חולני והפיצה ריחות
חזקים ברחבי הבית לא נותרה לגיא בררה אלא להכריז על מותה.
מסכנה גוליבר... הרהר גיא,  טוב לא נורא... מחר נכין ממנה
שניצל.