נתחיל מכך
כן זאת ביקורת ואני יודע שאת לא סובלת ביקורות אבל אני חייב
לפרוק את זה במקום כלשהו ואני לא אגיד את זה לאדם ספציפי
מאחורי הגב שלך כי אני לא ככה, מכבד אותך יותר מידי.

נתחיל מכך
אני מכיר אותך (בערך)
אני אוהב אותך (באמת)
אני מכבד אותך (יותר ממה שאני מכבד את עצמי)
אבל את
החרבת את כל מה שחשבתי עליך
את לא מה שאני האמנתי

חשבתי שאת משהו אחר
לא מישהי כמו כולן
אבל את לא
את בדיוק כמו כולן
פשוט את הרבה יותר חכמה אבל הראית לי באמת למה כולנו אותו דבר

כן אני יודע שאת יודעת כאב וכן אני מבין אותו וכן אני יודע שאת
לא חושבת שאני עברתי סוג כול שהוא של כאב אבל את טועה.

את באמת הראית לי שלא משנה כמה תנסי להיות חזקה כול מה שאת
באמת רוצה זה חברה אנושית (חבר)
את הראית לי כאב זהה לשלי
את הראית לי אהבה
את נתת לי חוכמה
את גרמת לי להתבגר, להשתובב ולהתפעל

אבל
פשוט אני לא יכול לסבול משהו בך
כמה שאני אוהב אותך את בחיים לא תדעי באמת ובחיים גם לא
תביני
כמה שאני מעריך אותך בן אדם רגיל לא יבין עד כמה.

נשבר לי שאת חמומת מוח! נישבר לי מזה שאת כול הזמן חושבת שאני
תוקף אותך. נשבר לי מכך שכול מילה שנייה אני אומר את רבה איתי,
ראבק! את לא מבינה שאני לא תוקף אותך! תורידי את ההגנות שלך
לרגע כדי שאני אוכל לנשום!
שהדם שלך עולה לך לראש את לא מדברת את לא חושבת את פשוט ככה
אחרי זה את תצטערי כי שוב פגעת בי
אבל אולי יהיה לך ראש אולי ואולי (שזאת ההסתברות הכי גדולה) את
לא תדברי איתי ותרגישי שהאגו שלך לא מרשה לך לבקש סליחה על
הפעמים שאת כן תוקפת אותי ואני נשאר חסר מגן אבל סופג אותך
סופג את הצינות שלך, סופג את החוסר רצינות שלך
את הדיכאונות שלך
את כנראה לא תביני עד כמה זה קשה לי להחזיק אותך  ואת שווה
כול רגע שלא תחשבי שנית
כמו שכתוב בכותרת אני אוהב אותך ואת שווה את כול מה שאני
מאמין למרות כול מה שכתוב בדף הזה.