ברדיו מטושטש בעיר ללא כבישים
  מנגנים שוב שיר קיצבי בשביל כמה קשישים
  עם שייק פירות וכובע קש
  הסוטול לא כל כך מורגש
  מראה בנות שחומות שחשופות חזה בהיר
  את כל החבר'ה זה מעיר, אותך נעים לי להכיר
  נעים לי להכיר
 
  אז נקפוץ למים נשטוף את העיניים יחד
  נשחק תופסת ניגע לך בשדיים "פחד"...
  נשב קצת על החוף, נדליק איזה אחד
  נריח את הסוף - אני ואת הים לבד.
  תאמיני לי שזה האי שלי
  שפה אני רוצה לחיות שפה אני רוצה למות.
  טעות, האנשים פה לא מתים.
   
  יושבים בים בשיא החום שותים משהו קר
  מדליקים פה עוד אחד וכבר נהיה מחר
  כל כך מוקדם, לעולם לא מאוחר
  לחיות, להתעורר ולהרגיש דבר אחר
  שקיעה, זריחה, גלים, שמיים בהירים כחולים
  הציפורים כבר לא עפות ישר
  מרוב עשן שעולה לו מהכפר...

  מרי וחואנה יחכו לכם בחוף
  עם כוס של מיץ תוסס, פה לא צריך כבר לקסס
  או לחפש צרות אין מה לעשות
  לשכב לי על הגב ולחייך חיוך רחב
  לבחור איזה ענן ולערבב לו ת'לבן
  ורק להיזכר שחוץ מפה אין מקום אחר
  אין מקום אחר

  אך בינתיים אני זרוק באיזה חור
  אל תדאגו לי אני עוד משתדל לזכור -
  את המקום שלי תקוע בדמיון
  עם ים כחול וחול לבן וציפורים המון
  את הבדידות שלי אשר אותה אוהב
  את השלווה שלי אסחוב לי על הגב
  ויום אחד אנחנו נפגש חבר
  כי בשבילי אין מקום אחר...