אמא, הסירי ממני את הצמיד הכתום

לא נותר לי עוד כוח ללחום

עטוף בים חשוך של שנאה

חש שהמדינה בטביעה



טובע בים של שנאה

טובע בים של שנאה...





אמא, אני עוזב את ביתי

חוזר אל מחוזות ילדותי

אל ישראל הקטנה והתמימה

רק שהיא לא תטבע בים של שנאה



טובע בים של שנאה...



אמא, שימי לי שוב את התקליט של בוב

אני זקוק למעט תקווה שתקל על מכאוב

אעשן, אשתה, אשתכר משנאה צבועת כתום

כל מה  שנותר לי הוא רק לדפוק על דלתות מרום



"Knock knock knocking on heavens door

Like so many times before "



טובע בים של שנאה...