שי ברל / העצב |
ודימעה לא רצונית מבצבצת מעיניי
זה לא כאב חדש שמחלחל כך לליבי
כמו חבר ותיק, מלנכולי קצת מציק
העצב שוב נכנס קרוב ללב
כל פעימה רק מגבירה את הכאב
כמו בן בית קצת מציק וטורדני
הוא מתיישב לו בתוך שקע ופורט על רגשותיי
עצב כמו גשם מחלחל לתוך נפשי
ומרוב טיפות המים כבר טובעת תיקוותיי
אז רק בשביל לסתום את הנזילה
אני משפריץ דמעות של דיו
על דף לבן בחשכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|