היא נמצאת שם תמיד
כמו הפרי בעונתו
תקועה כמו סיב של מנגו
בין שתי שיניים טוחנות.
מחלחלת לתוכי כמו תה
מתוך שקיק של תה
מתהלכת בי חרש
כמו יצור שקט בגרביים.
היגון שלי רק מעציב אותי
היגון שלה הורס אותי.
אך כמו שלצדף תמיד
מתלווה תחושה של ים
לה מתלווה תחושה של
בוקר חדש. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.