קשה לה להמחיש רגשות,קשה לה לדבר על הרגשות שלה,
פשוט קשה לה.
אולי בגלל זה היא כזו כלבה קרה ואנטיפתית.. באמת שהיא משתדלת
להיות אחרת, אבל היא לא מצליחה.. אחרי הכל, זה מה שהיא.

את הרגשות שלה היא לא מצליחה להבין, הוא רוצה שהיא תבין את
הרגשות שלו, חה, בדיחה ממש.
הוא אוהב אותה, היא יודעת את זה, היא מודעת לזה, היא נושמת את
זה.. פעם הוא היה אומר לה כמה הוא אוהב אותה, כל שלוש דקות הוא
היה שולח הודעה או סתם מתקשר להגיד אני אוהב אותך, בהתחלה היא
לא החזירה לו אהבה, היא אמרה תודה וניתקה, הוא היה בטוח שבפעם
הבאה שהוא יגיד לה את זה, היא תבין ותגיד לו חזרה.
זה לא באמת עבר, היא אף פעם לא אמרה לו שהיא אוהבת אותו, היא
לא בטוחה אם היא אוהבת אותו, ואהבה זו כזו מילה כבדה, מילה
קשה, האם היא אי פעם תצליח בכלל להגיד אותה??
סך הכל שלוש הברות במילה, מילה ממש קלה להגייה, כל ילד בן
שנתיים יכול לומר זאת, אבל היא, לא יכולה להתחיל להגיד את
המילה הזו, אלא אם כן ההתייחסות למילה אינה נוגעת בה באופן
ישיר.

הם כבר שלוש שנים ביחד, והיא אף פעם לא אמרה לו שהיא אוהבת
אותו.
הוא גם כבר כמעט ולא אומר, הוא יודע שהיא לא תחזיר לו אהבה אי
פעם.
הם ביחד בגלל שזה נוח למשפחה, לחברים, להורים, לאחים, גם להם
זה נוח.
היא יודעת שהוא יעזוב אותה יום אחד, פשוט יקום ויעזוב, היא
תשבר לרסיסים, היא תבכה ותרצה למות.
היא תתאבל על לכתו, ותרצה שיחזור.

אבל זה יעבור אחרי יום וחצי.
אחרי הכל, אני כלבה קרה ואנטיפתית....