אורז את צידתי ומניח על הצד
מבתק מוט קהה מסיקוסו ואוחז ביד נוקשה.
האדמה סלועה, אך אני מפשחה במחי
ובטיפוס לתהילה - מפשט את השביל.
במרומי הצוק מתיישב ופני מערב
דחף פרצני מושיט יד, פותך את צבעי השמיים.
הם משתרגים זה לזה, יוצרים מיקשה אחת
של חום וכחול, אדמה וים.
מפשח = מבקיע, מכניע
פותך = מערבב קלות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.