לחות
לחות
מקצה לשונך, לעומקי ריגושיי
רעד קל בגבך
טיפת זיעה מתגלגלת,
איך האישונים צמודים,
קורס לערוותך, טובע
לא רוצה מציל {אולי מצילה}
הריח טורף אותי
כאילו גופי מלא בזרמייך,
הידוק רגליים, האוזניים נאטמות
והריח מחזיר בי את כל הפרימיטיביות
הייצרית,
שאת כל כך אוהבת,
פורץ מבין רגלייך, נעמד על ברכיי
וחוזה בשלמות התאווה שלרגליי
עורך בטעם התינוק בוער,
התפוצצויות געשיות קלות
בכל מגע לשון עדין,
מתפתלת, מתהפכת
עכוזך מופנה אליי לפתע,
העטיפה המושלמת של תוכך את איברי
חם,
כל כך נעים,
התנועה החלקה כל כך בזרמייך
עצרו את העולם
כך אני רוצה לחיות
ברגע הזה
לנצח...
ד. בר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.