ילדה קטנה ומחויכת
יושבת לה בחדר
עם השמלה הוורודה שלה
בין הקירות האלה
שאפילו הן בצבע לא קר
היא יושבת וחולמת

ואני כל הזמן רואה אותה
לא מבינה את המפגרת
למה הכל כזה מושלם כל כך יפה אצלך
שלפעמים הלבד הזה גורם לי להרגיש כמו אחד שהתפגר ומת

ויש לה משפחה  מושלמת
והכל כל כך יפה
חלום אמריקאי באמת
כל הרגש אצלה לא מת

ורק אני ורק אני
יושבת פה ומקטרת כיאה לאחת שהיא בת של פולני
רוצה את החלום הזה שלה
למה אצלי זה כל כך מעט
כשאצלה זה המון
הקנאה הזו אוכלת, היא שורפת,מקללת אותי
לא רוצה את זה
אבל לפעמים  הלבד הזה אוכל אותי.


כשיש כאלה שעל הרצפה מחפשים איך לחתוך את הנשמה
כמוני, כמוני
למה אני לא יכולה לחייך בלי לחשוב שאין על מה
למה אני לא מצליחה לפעמים להתמודד
אני יודעת שזה לא כזה נורא


ורק אני ורק אני
יושבת פה ומקטרת כיאה לאחת שהיא בת של פולני
רוצה את החלום הזה שלה
למה אצלי זה כל כך מעט
כשאצלה זה המון
הקנאה הזו אוכלת, היא שורפת, מקללת אותי
לא רוצה את זה
אבל לפעמים  הלבד הזה אוכל אותי.

ילדה קטנה יושבת בין קירות וורודים
עם השמלה המושי מושלמת
היא הולכת מסביבה פרפרים
מנפחת בועות, נכנסת לאחת מהן
ואני מסתכלת עליה ואומרת
אולי בכל זאת מזל שזו לא אני