לבד.
לגמרי לבד.
אין אף אחד לידי.
מסביבי.
כולם הלכו.
כולם עזבו.
התרחקו.
למה שהם ישארו קרובים?
למה שהם יאהבו אותי?
מה טוב בי?
כנראה שכלום.
אם כולם עוזבים.
ומשאירים תלויה באויר.
ולהם, לא איכפת בכלל.
הם אומרים, איכפת לנו.
הם אומרים, את חשובה.
אבל אף אחד לא באמת מתכוון לזה.
אף אחד לא באמת מראה את זה.
אף אחד לא באמת אוהב.
מיכל - עזבה, הלכה.
טיקו - עזב, לתמיד.
לליב - לא נשארה.
ורבר - בדרך.
נשארו איתי שניים, שלושה אנשים.
וגם הם, לא תמיד איתי.
לא שומעים.
לא מקשיבים.
שוב - לבד.

שמישהו יקח אותי מפה, בבקשה.
אני לא רוצה להישאר פה יותר לבד.
בלי חברים.
בלי אהבה.
בלי חום.
נשארתי אני.
ילדה מגעילה, רעה ושקרנית.
למה שהם ישארו???
למה שהם יאהבו אותי?
אין מה לאהוב.
לבד.