מביט למרחקים,
מושיט את היד,
רואה אותך כה רחוקה
אך נושם את רוחך בקרבה
מרגיש שאת כבר קרובה
חולם עלייך בעודי ער
ובתוך חלומי,
דבר כבר לא אכפת לי
כי את החברה של נפשי.
כשאני טועה, את צודקת.
כשקשה לי לבד,
אני פוחד.
פוחד בלעדייך,
מרגיש בודד.
כאילו כל אנשי העולם לא איתי,
כי את בעצם עולמי.
מבט אחד לענייך ואני בוכה.
את מובילה את חיי בנתיב המואר.
כשאני איתך אני מרגיש שהזמן לא קיים,
ובמציאות הוא זז מהר מהרגיל
כ"כ הרבה כאב באהבתי אלייך,
כאב פנימי יותר מידי אמיתי
חולם ששנינו יחד
חלום כה מתוק,
שיכול להפוך למציאות
כשם שהוא יכול להיות סיוט.
מביט בירח הריק,למרחקים
מושיט את היד,
נוגע בשני הצדדים של הלילה
ואת נמצאת בצד הלא ידוע.
יש בי אש שקוראת לי לחזור,
אומרת לי לצאת מהבור,
אותה אש שמה - ענת.