בעולם ישנם המון סוגים של זוגות גרביים.
לכל אחד יש את הסוג שהוא אוהב במיוחד.
אבל אני חושב, שלרוב האנשים
לוקח הרבה מאד זמן, אפילו כמעט כל החיים,
כדי למצוא את הזוג האחד.

כשהייתי קטן, היה לי זוג גרביים אותו אהבתי מאד. אני חושב
שהייתה זאת אפילו אהבה ממבט ראשון. הן היו יפהפיות. מאד נהנינו
להיות יחדיו. אך למרות שבשבילי הן היו הזוג איתו דמיינתי שאשאר
כל החיים, הן כנראה לא הרגישו אותו הדבר כלפי. וכך, יום אחד הן
המשיכו בדרכן, בלעדיי.
הרבה מאד זמן אחרי שהלכו עוד המשכתי לקוות שאולי יום אחד אלבש
אותן שוב, אך דבר זה מעולם לא קרה. משך כל אותו זמן הייתי עצוב
על-כך שאיני יכול ללבוש את הזוג אותו אני רוצה, אך בו בזמן
הרגשתי מלא מבפנים, כיוון שידעתי שאני, בניגוד לרוב האנשים
בעולם, כבר מצאתי את הזוג שלי.
חלפו להם השנים ואני כבר השלמתי עם העובדה שאת אותו הזוג כנראה
שיותר לא אלבש. הייתה זאת תקופה מאד מבלבלת בשבילי. מצד אחד,
מאד רציתי ללכת שוב עם גרביים טובות, אך מצד שני, הרגשתי
שאתפשר על מועט אם אלך עם זוג גרביים שאיני מרגיש כלפיהן לפחות
את מה שהרגשתי לקודמות.
הזוג הבא בו התאהבתי יצא ממש מתוך חלום. אלה באמת היו גרביים
מיוחדות. הן היו בדיוק הדבר אליו חשקתי ומהרגע הראשון ישר
הרגשתי שהן יהיו מתאימות. בהתחלה הכול היה מושלם. החלפנו
מבטים, שיחקנו משחקים והן אפילו כמעט נגעו לי בכפות הרגליים
כשיצאנו יחד לטיול רומנטי לאור הירח באחד הלילות.
אך כשיום אחד החלטתי סוף סוף לחשוף את רגשותיי גיליתי אכזבה
עמוקה, כשניסיתי למדוד אותן על רגליי. הן כלל לא הרגישו אותו
הדבר כלפיי ומהר מאד התברר לי הדבר, שלפעמים הרצון החזק
והמשיכה עלולים לסנוור אותנו ולהסתיר מאיתנו את האמת המכאיבה,
שלא כל גרביים יפות ומזמינות הן בהכרח גם הגרביים המתאימות.
לאחר תפנית בלתי-צפויה זו הייתי שבור. הפעם באמת הייתי בטוח
שזהו סוף הסיפור, ושכנראה ייקח הרבה מאד זמן, אם בכלל, עד
שאמצא את אותו הזוג המיוחל.
לכן, כאשר נקראו לדרכי שוב זוג גרביים נחמדות, לא העזתי בכלל
להתחיל לקוות, שאולי יש סיכוי קלוש שבקלושים, שאנו במקרה נהיה
מתאימים. זה התחיל לגמרי במקרה כמו עוד עניין שגרתי, וכמעט
מבלי לשים לב תוך זמן קצר כבר היינו צמודים אחד אל השני. הן
היו כל-כך מתאימות לרגליי מסיבות אותן לא הכרתי לפני כן -
סיבות אחרות, אך לראשונה בחיי הרגשתי שאני סוף סוף יודע מהן
הסיבות האמיתיות.
היינו כך יחד מאושרים ומרוצים. לפעמים גם היו רגעים קשים. אך
בכל הפעמים הרגשתי שאנו רק הולכים ומתחזקים כשהיינו עוברים יחד
מעל לכל המכשולים. אהבתי את אותו הזוג. אהבתי אותו כמו שיותר
לא אהבתי עוד. ולכן כאבי אינו ניתן לתיאור במילים, כשלבסוף
נפרדו מעל אחד המכשולים.
מכל הפציעות עד כה, זו הייתה הראשונה והיחידה שהצליחה להשאיר
צלקת. אך צלקת זו, למרות היותה כואבת ופתוחה, גם לעולם תזכיר
לי, שלא משנה מה יקרה מעכשיו, אני בחיי ידעתי מה זאת אהבה.
אחרי הזוג הזה כבר נהייתי הרבה יותר חשדן. החלטתי שלחפש את
הגרביים הנוחות לי ביותר לא מתאים לי כעת ושגם גרביים נאות
ונעימות יספיקו לי בהחלט. אז אולי זו באמת הייתה תקופה קלילה
מבחינת התחייבות, אך האמת היא שנוצר בי פחד עמוק מפני
הזוגיות.
פחד זה היה כל-כך עמוק ומופנם, שלא האמנתי כאשר הגיעו יום אחד
גרביים והזמינו אותי למדוד אותן. לקח לי זמן מה להתרגל לרעיון,
וכשמדדתי אותן לבסוף החלטתי ללמוד מהניסיון. "צעד, צעד",
אמרתי לעצמי, "לא צריך למהר. אין סיבה לעשות מעשים עליהם נתחרט
בזמן אחר."
אז הלכנו יחדיו והיה נהדר, אך אותו זוג גרביים אז פסק ואמר,
שמעולם הוא לא הרגיש כך עם אף זוג רגליים ושהוא מאושר עד מעל
לאוזניים. דבר זה, טוב ככל שהיה, הדליק בי מייד נורה אדומה,
ובמקום להיות מאושר בחיי, פשטתי מייד את הזוג מרגליי.
"כבר יש לי צלקת. רגליי כואבות. אין בי הרצון שיכאבו לי עוד",
ובעוד מילותיי מהדהדות בראשי היטב גם היטב ידעתי אני, שאני
מפחד לתת הזדמנות לדרך ארוכה ומלאה סכנות, אך שבאותה הדרך גם
ישנה האפשרות שיהיה זה סוף המסע לחיפוש אחר הזוגיות.
עוד היינו יחדיו זמן ארוך אחר-כך, ולמרות שעם הזמן דרכינו
נפרדו, בעודי מהלך שוב יחף וחשוף רגליים, למדתי שיעור חשוב על
חיפוש זוגות הגרביים. יש אומרים שלמצוא את הזוג המתאים זה
עניין של מזל ויש שיודעים מה הם מחפשים וכל השאר לא חשוב להם
כלל. יש כאלה שמוצאים ממש בקלות אך לעולם זה לא בתזמון הנכון
ויש כאלה שיכולים לחכות שנים עד לבוא הזוג הנכון. אולי כולם
צודקים. את זאת לעולם לא אדע. מה שבטוח, זה שתמיד בחיינו יש
מקום לעוד אהבה.