זמן כפול, זו הייתה תחושתה, בסיום יום עבודתה, להגיע אל מיטת
בתה האבודה, זמן כפול אך משאבי כוח ההיכן? זעקה נשמתה הבוכייה,
של
אמה האהובה.

ושם,במקום בו הזמן עמד מלכת,אנשים נסוגו לאחור,
מראות פוצעות נפש,הורסות כל דמיון טוב,
ונפשות אבודות כל כך אבודות...

זמן כפול,כפילות של נפש,
זמן בתוך זמן,לבודד הייתה חייבת את הזמן בה חייתה אותה אמא
אבודה,
לבודד מאותו מקום בו עצר הזמן,
או, זמן כפול, זמן אכזר...

והיא אמא צעירה, ספק מבינה את הלך העניין פוגשת יום יום אנשים
מזמן עבר תקועים אי שם במקום אחר,מדברים ללא סיבה,ללא הקשר
לזמן הזה בו חייה את הרגע,
אנשים המוגדרים חוליי נפש,
כך כונתה אף בתה שרצתה לשים קץ לחייה.

אמא זו חייתה זמן כפול זמן מה להציל את נפשה.

המשך יבוא...