איה הוא
שיר הבן
לא שיר הילד המאונן
איה הוא האדם
רוחו ונעוריו
איה הוא העולם
כמגרש המשחקים
איה הם הזמנים
של תקווה וקרב
איה הם האנשים
שרגליהם סוללות דרכים
שראשם זקוף והם צועדים
שרחשי ליבם - כיווניהם
שאת הוויתורים
השאירו מאחוריהם
הו, אנשי החסד
הביטו וראו מה נותר
אנשי עיוות חסרי-מחר
הבהוב הפלורסנט
ברחוב כה מכוער
כשהכל גווני כחול כהה
אני מרגיש פתאום שאולי
רק אני רוצה
במשהו שונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.