רק אחרי שגמרתי ושהיא גמרה, ושכבנו חמימים ומכורבלים אחד בתוך
השני, קצב הלב שלנו מתחיל להירגע, היא סיפרה לי שהיא שוכבת עם
מישהו אחר.

זו הייתה עוד אחת מהפעמים המוצלחות שלנו. לאחרונה, הסקס בנינו
סוחף, מדהים. ממריא לשחקים. אפילו התדירות גברה, ואנחנו כאילו
לא מוצאים שובע אחד מהשני. שנתיים אנחנו יחד, סקס ממוצע, פעם
פעמיים בשבוע במקרים טובים. ופתאום, לפני מספר חודשים חל
מפנה.
לא התעמקתי עליו, נהניתי ממנו. ניצלתי אותו. אני חושב שהתקרבנו
מאז, בצורה משונה הרגשתי שאנחנו יותר מאוחדים ואני מכיר אותה
יותר טוב בעקבות הסקס, יותר מאשר הכרתי אותה בשנה שאנחנו גרים
יחד.
ובגלל שהכול הלך כל כך מצוין בתקופה האחרונה, מצאתי את עצמי
נכנס אתמול לחנות תכשיטים, וכן, במחשבה פיכחת לחלוטין החלטתי
להתמסד.

ועכשיו, אחרי שחיבקתי אותה, קברתי את אפי בשערה, נשמתי את הריח
הייחודי שלה, נשקתי בעדינות ואהבה לעצמות לחייה ועפעפיה, היא
אמרה "אני שוכבת עם מישהו אחר." ברוגע, כאילו שמדובר בדבר של
מה בכך.
לא בעבר. לא שכבתי. אלא שוכבת. בזמן הווה.
הרגשתי מסוחרר, הרגשתי כאילו מישהו חבט בלבי בחוזקה ואז דרך
עליו. מחשבתי זינקה מיד לטבעת שהונחה בביטחון במגרה העליונה
בשידה שלי. הטבעת שבעוד מספר לא רב של דקות תכננתי לענוד על
אצבעה.
אבל עכשיו... עכשיו היא שוכבת עם מישהו אחר.
קשה להסביר את ההרגשה הזו, כשהכול מתערפל, אתה נעשה חסר תחושה,
המום. הדמעות מגיעות מעצמן, הרגשת הבגידה. אתה לא יכול להחליט
בין כעס לפגיעה.

כשההלם פג כמעה, התרוממתי והתיישבתי על המיטה. משכתי את ידי
מידה.
"אז... מי זה?"
"כל מיני. אין לי מישהו קבוע...גם היום, שכבתי עם מישהו חדש."
גם היום... הרגשתי באותו רגע את הסדק בלבי מעמיק ואת המחנק
בגרוני.
היא הביטה בי בעיניים גדולות, מפצירה בי שאבין.
"אני אוהבת אותך, רק אותך. אני לא רוצה אף אחד מלבדך... אני
פשוט זקוקה ל..."
"לגברים אחרים בחייך?! ואני חשבתי שהסקס בנינו מעולה!"
נראה לפתע שההתלהבות שבה אליה. אולי ניצוץ תקווה. "בדיוק! מאז
שאני שוכבת עם אחרים תראה איזה סקס יש לנו! ותראה איך זה משפיע
על מערכת היחסים שלנו. אנחנו כל כך מאושרים לאחרונה. אני רוצה
להיות רק איתך. פשוט לא יכולתי לעבור לשלב הבא איתך כש...
כשאני מעמידה פנים.אתה חייב להבין, זה היה לטובתנו".
האם זה רק אני או שכרגע אהובתי אמרה לי שהיא שוכבת עם גברים
אחרים לטובת יחסינו? לטובתנו?
היא קרבה אלי, וכרכה את זרועה סביב כתפי. כשמיאנתי להביט בה,
מעורער ומהורהר, היא שמה את ידיה העדינות שאני אוהב על סנטרי
והפנתה את פנייה אלי.
"אני לא באמת שוכבת איתם, זה לא כמו שזה נשמע." עיניה לכדו את
עיני. "אני נמשכת אליך מאוד אבל פתאום, אחרי שנתיים של שגרה,
של כיסוי חשבונות ועשיית כלים, הרגשתי שאני זקוקה לריגוש
במערכת היחסים. אז בשבועות האחרונים העמדתי פנים, בזמן ששכבנו,
שאני עם מישהו אחר חדש. סתם מישהו שראיתי את פניו ברחוב, אפילו
בטלוויזיה..."

אני שותק והיא שותקת. אני מתקשה לעכל הכול - את הדברים שהיא
אמרה ואת הדברים שהיא לא אמרה. אז זה לא באמת כזה גרוע, לא?
האם בגידה במחשבות, בדמיונות, נחשבת לבגידה? הרי, לבטח אם היא
לא הייתה מדמיינת, אז יחסינו היו נשחקים והיינו נפרדים. האם זו
הדרך להחיות מערכת יחסים?
בעודי מנסה לתת לפגיעה הראשונית להישטף ממני, היא נשקה לי רכות
על לחיי והתרפקה על כתפי. כרכתי את זרועי סביבה והחלקנו טיפה
מטה במיטה, עדיין ערומים.
"אני עוזב אותך."
"עכשיו?"
"כן, ממש ברגע זה." אני עוצם עיני. "אני קם מהמיטה, פותח את
הדלת. את מנסה להחזיק בזרועי, את מתחרטת. את בוכה" ובהתאם
מושלם היא הזילה דמעה. "אני אוהב אותך ואת אוהבת אותי, ושנינו
יודעים את זה,אבל ברגע זה ממש, אני עוזב."
אנחנו מתחבקים חיבוק חזק כזה, כואב אוהב ויודע, ונופלים לשינה
עמוקה ושלווה.