פעם הימים היו פשוטים הרבה יותר
היו אלה ימים בהם ידעתי
ימין זו הכותבת ושמאל זה שעון סייקו שמחוגיו זוהרים בחשכה
ימי שישי בבית סבתא היו טקס שלפני השבת
היום היה קצר והפיות מרובים
על הילדים והמבוגרים כאחד נאסרה הכניסה לשטח המטבח
כשקמתי לצחצח שיניים
הגפליטע כבר שחו באמבט מצד לצד
כאדם המהלך בקוצר רוח בהמתינו לדבר מה
המחבתות הסירים והמערוך מורקו כהלכה
מבין רחשי הטיגון ניתן היה לשמוע את המסחטה החשמלית
ממצה תפוזים עד תום משאירה מהדרם קליפה ריקה
אטריות הביצים חיכו בסבלנות במקרר
לעת ערב הוספנו אותן למרק עוף לוהט
והן באחת היו מביאות אותו למעלה ראויה למאכל
השמיר והכוסברה נקצצו לגודל מדויק
וצבעו את האורז בירוק
הגזר והצימוקים צבעו את תאומו במתוק
הקישואים נחצו רוקנו מליבתם ומולאו בשר
החצילים נפרסו ונשזפו בשמן
עוף ותפודים השחימו בתנור
הבורשט הסגיל את הכד
עגבניה מלפפון ובצל נחתכו לריבועי סלט דק
מסביב לשולחן בהביטך על הסועדים
מזרח ומערב מעודם לא נראו קרובים כל כך
כאילו הדודה טובה והדוד אלי התישבו על הכדור
והוא התפחס לכדי פס
סבתא חייכה וידעה -
שולחן השבת שלה זו המדינה