כשציפי קיבלה את רשיון הנהיגה שלה, כולם היו שמחים ומאושרים.
כנראה שהם רק שמחו מהעובדה שמעכשיו תהיה להם נהגת צמודה שתקפיץ
אותם לכל מקום. ציפי הייתה נשמה טובה שאהבה לעזור לכולם, אבל
כולם לא ראו אותה באותו אור. הם רק חשבו על איך אפשר לנצל אותה
עוד יותר. מה שהיא עשתה בשבילם אף פעם לא היה מספיק.
את רשיון הנהיגה שלה קבילה ציפי שבוע אחרי מבחן הנהיגה, כי
קרתה תקלה שגרמה להכשלתה, אך מורה הנהיגה שלה לא ויתר ונלחם עד
שהשיג את רשיונה. כשהיא קיבלה אותו היא הייתה בהלם כי היא כבר
התרגלה לעובדה שהיא נכשלה וצריכה לעשות מבחן חוזר. את הנהיגה
הראשונה היא עברה בהצלחה, כאשר אביה ישב לידה והסביר לה על
האוטו, וכל הזמן צעק שתאט בהתקרבות למעברי חצייה מוגבהים.
כעבור חודשיים, היא כבר יכלה לנהוג לבד, בלי ליווי מבוגר, ועל
כן היה צריך לצאת ולחגוג. היא התקשרה לכל חבריה, שלחלקם כבר
היה רשיון, שבאותו ערב נוסעים לתל אביב כדי לחגוג. היא אמרה
לכולם שהיא מזמינה אותם, ולכן היא משלמת על המשקאות, אז שישתו
כמה שהם רוצים. והם מצידם, רואים מקור נוח לניצול והנאה, אז
הולכים עם הזרם.
הם יצאו בשעה 11 בלילה, וכעבור שעה הם הגיעו. עצרו בצד הדרך
והתחילו בדיון לאיזה מועדון הולכים. בסוף החליטו, נכנסו
למכוניות והמשיכו בדרכם. כל הדרך ציפי חשבה לעצמה על החברים
שיש לה, על כמה שהם אוהבים אותה ואיכפת להם ממנה, ועל איך שהם
דאגו לבוא איתה לחגוג משהו שנורא נורא חשוב לה.
הם הגיעו למועדון, וכל מי שלא היה צריך לנהוג - שתה. ציפי לא
שתתה כי יש לה אחריות והיא יודעת שאם שותים לא נוהגים. כל מי
שכן שתה דאג לשתות כמה שיותר, כי זה היה בחינם, וכולם חזרו
הביתה שיכורים ושמחים.
אחרי כשבועיים, היה לציפי יום-הולדת. היא החליטה ששוב יוצאים
לתל אביב לחגוג. חבריה מיד נענו להצעה המפתה. הם שוב נסעו,
וכשאר ישבו במועדון והרימו כוסית, ציפי הזילה דמעה מרוב אושר
שיש לה חברים כאלה טובים שאוהבים אותה ודואגים לה. כולם שתו,
רקדו ושמחו.
בדרך חזרה, כעשר דקות לפני ההגעה הביתה, אחד מהחברים החליט
שהוא צריך סיגריה. ציפי ביקשה ממנו יפה שלא יעשן באוטו, כי אבא
שלה יהרוג אותה. לא היה לה לב להתעקש שלא יעשן, כי לא הייתה
אחת שנלחמת על דברים. אחרי שכל השאר שהיו במכונית ביקשו ממנו
גם לכבות את הסיגריה, כי ציפי ביקשה יפה וזה היומולדת שלה, אז
הוא כיבה אותה.
אחרי שהיא פיזרה את כולם בבתיהם, היא התחילה בנסיעה לכיוון
ביתה. לפתע היא הריחה משהו נשרף, הסתכלה אחורנית וראתה את
הסיגריה על השטיח במושב האחורי. הסיגריה גרמה לדליקה של השטיח,
ולפני שציפי הספיקה להגיב, היא איבדה שליטה על האוטו ונכנסה
בעמוד חשמל. היא נהרגה על המקום והאוטו עלה בלהבות עד שלא ניתן
היה לזהות את השרידים שלו.
להלוויה שלה אף אחד מחבריה הטובים לא טרח להגיע.