|
סוף סוף הבייתה אחרי יום עיון
סוף סוף הבייתה אם לא למיון
בעצם שכחתי יש עוד חובה
צריך לקפוץ כמו תמיד לבני-עקיבא (במלרע).
לא מוצא שם מה לעשות
אך בכל זאת שורץ שם שעות
יושב לבד כמו הומלס מסכן
אין שם אפילו איפה להתרוקן.
פזמון:
בני עקיבא, הסניף שלי
סניף עמידר לא נסגר בגללי
למרות ששם אני היחיד ואחד
עושה אני לבדי מפקד.
מחפש 'סופר' שיתן לי לעמוד
לנדב אוכל וגם קצת לרקוד
חצי-חינם מגה או סופר דוש
העיקר שעל החולצה: "אין יאוש".
יושב בתפילה בין ילדים
כאלה שלכלא 6 מועדים
אחד עולה לתורה ומברך בהלהבות ובשמחה
ושמסיים, פונה לחברו, ולאמו שולח "ברכה". |
|
|
כשהייתי ילדה
קטנה וטיפשה
איחלתי בהפסקת
האוכל
"בתיאבון"
כמו שהמורה
ביקשה...
ואז כולם
ענו:"חן, חן
לחן" וצחקו
ואני בכיתי.
מצד שני זה פינת
סלוגנים לא
רחמים עצמיים
ונוסטלגיה...
חן, הלא קשורה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.