הורדתי את כל החומות
כדי לתת לך
להשאב לתוכי,
לברוח
מכל המגננות
שכפית על עצמך.
נסחפתי
ומצאתי את עצמי
צעד לפנייך.
לא רוצה ללכת,
לא יודעת מה לעשות
עם עצמי
ועם הרגש הזה
אלייך.
ואת לא אוהבת אותי
וזה מגיע לי.
ככה זה תמיד.

עכשיו את
צריכה שקט.
את לא יודעת מה
את רוצה
לדבר על זה?
לא, זה בסדר,
אני שותקת עכשיו.

עכשיו את
בורחת
כי הכל לוחץ
ולא יודעת מה נכון
לך.

עכשיו אני נעלמת,
נופלת.
לא רוצה לדעת
מה יהיה הסוף.
לא רוצה לדעת ש
עכשיו את
עוזבת.

<נכתבו במסגרת שרשור יצירה בהשראת השיר
"עכשיו את" של היהודים, בפורום היהודים. שתי נשים שונות.
שני קשרים שונים לחלוטין ובכל זאת.>