|
כל האהבה
נמסה לי בפנים
כשלג בוהק באור היום
הופכת שלולית המטביעה את עצמה
רק כדי להתאדות לאוויר
כל האנשים
נכנסים לי לוריד
מעיקים על צמתים מרכזיים
הסואנים מסערת רגשות המאכלת את עצמה
רק כדי לטרפד אותי
כל המלים
מתפוצצות בפרץ עז
כשיטפון המתפרץ ללא קץ
סוחף איתו את כל הנקרה בדרכו
רק כדי להשאירו שומם
כל החיים
נעלמים כלא היו
באינספור תהיות וטעויות
משאירים מאחוריהם רק שם
חקוק באבן. |
|
|
"מה השעה?"
"חמש ושלושה."
"עזבו, בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.