אני מוליך על
של רגשות וקרינה
בוהה במסך
בעוד אחותי נטרפת בחדר הסמוך
האדמה רועדת
והלב בעיצומים
אני מוליך על
של כלום שניתן בחינם
בוהה בחיים
משותק מחוסר רצון
מאפשר לכל השאר לחוות את החיים בשבילי
כמו מנגינה בלא כלי שיכוון אותה
אני מוליך על
בלי שום סיבה מסויימת
נראה לי שכבר וויתרתי
אני פשוט מתפלש בשאריות
מעלה על פני חיוך
ומיד אחר כך פיהוק
אני חי כבר שנים בריקנות עצומה
שהולכת ומתגברת עם כל נשימה
אני רוצה לנסוע ב-120 קמ"ש לירושלים
ולעולם לא להגיע
רק לברוח מהכל
בתנועה בלתי פוסקת
אלוהים
תן לי כוח לחיות את היום
הכי נמוך שרק אפשר
זה לא מספיק
אני לא אבוד מספיק
לא אבוד מספיק
משוסף מפה לגב
מה עכשיו
מה אני עושה עם החיים שלי עכשיו
כל המשמעויות נפלו
כל התוכניות כבר נעלמו
נשארתי עם סיוטים מימי היסודי. | 