שערי ארוך,
צמה ארוכה,
צמה רפויה,
המעמדות שלנו שונים,
אבל אנחנו אוהבים,
אבי כל כך אוהב אותי שליום הולדת תשע הוא נתן לי נמר,
אני מרגישה חנוקה,
לא יוצאת מחוץ לחומות,
אומרים לי מה ללבוש ואיך להתנהג,
סיוט, אני לא מבינה את העולם האמיתי,
אולי בגלל שאני לא מכירה אותו,
אני נסיכה, אני נסיכה שגרה בארמון שיותר גדול מהעיר שלה,
אני נסיכה שמנסה לחיות,
נסיכה שמנסה לאהוב.
קוראים לי יסמין.


אני חייתי לפני הרבה שנים,
הסיפור שלי מתקיים בתקופה שאתם לומדים עליה,
יש לי בגד אחד,
שמלה מעור,
ושרשרת, שרשרת כחולה שהייתי שייכת לאמי,
האלוהים שלי זה העץ, שבמקרה זאת גם סבתי,
אני לא מסכימה עם אבא שלי,
ואני גם לא מסכימה עם אחינו וחיילנו.
אני מרגישה את הרוח, האדמה, האש והמים.
אני מאמינה בהם.
אהובי הגיע ממרחקים,
הצדדים שלנו שונאים אחד את השני,
אבל אנחנו אוהבים,
אנחנו עכשיו לא ביחד,
אבל אנחנו עדין כל כך אוהבים אחד את השני,
אני אביא את השלום.
קוראים לי פוקהונטס.


חייתי בכפר קטן ושובינסטי,
לא הכרתי חיים אחרים,
אני אוהבת את אבא שלי מאוד,
למרות שאני יודעת שלא כולם אוהבים אותו,
הבחור הזה רוצה להתחתן איתי,
אבל אני בכלל לא אוהבת אותו,
אני אוהבת לקרוא ספרים,
כל ספר לא משנה איזה,
אני אוהבת חיה למרות שרבים אומרים לי שהוא לא לרמה שלי,
אני אגן עליו בגופי,
אבל האהבה שלנו הפריחה פרי,
הוא אינו חיה מפלצתית כי אם נסיך יפה תואר,
גם אני נסיכה עכשיו, הנסיכה שלו.
קוראים לי בל.


אני לא אדם רגיל,
אני חייה בעולם אחר,
עולם שבדרך כלל אנשים רגילים יאבדו את נשמתם
אם ישההו שם יותר מכמה שניות,
לגופי סנפיר,
אני אוהבת נסיך,
נסיך יפה תואר, אשר חיי ביבשה.
יש לי חברים רבים,
אבל חברי הטובים הם דג וסרטן.
אני אוהבת את הסביבה שלי,
אבל אני גם רוצה לחיות עם אוהבי,
מה לעשות?
קוראים לי אריאל.


אומנם אני ילדה,
אבל אני מבינה דברים,
אני יודעת שהייתי שם,
למרות שכולכם לא מאמינים,
הוא קיים, הוא והילדים האבודים,
שודדי הים ובנות הים והאינדיאנים.
כולם היו,
לא אכפת לי שלא מאמינים לי,
אני אוהבת אותו,
את הילד הזה,
הוא הבטיח לי שיום אחד,
כאשר אגדל קצת יותר,
הוא יבוא לקחת אותי בחזרה,
ונחייה ביחד ולא נתבגר לעולם,
האם זה הגיוני?
קוראים לי וונדי.

חפשי את עצמך באחת מן הדמויות...
מי את?
הם את בעצם נסיכה? או אינדיאנית? או ילדה חולמנית? או נערה
תמימה?
מי את?