[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אה, אלוהים, אפשר להטריד אותך רגע?
מה השעה?
עשרים וחמישה לשש בבוקר.
נו, עוד חמש דקות.
מה, אתה... ישן?!
למה, לא מגיע לי לישון? אני לא עובד מספיק קשה? מה נראה לך
שלנהל את החיים זה קל? הא?!

שמע, אני ממש מצטער. לא התכוונתי. פשוט הנחתי שאין לך צורך
לישון, אתה יודע.
לא, עזוב שטויות. אני סתם עצבני על הבוקר זה הכול. מה אפשר
לעזור הפעם?

טוב, אבל זה קצת מביך אותי לדבר על זה, אז אל תצחק או משהו
כזה.
אין בעיה, דבר.
בסדר, הנה זה בא... אוקיי... תגיד, אתה חושב שאני... אה...
בחור מושך?
מה, אתה מנסה להתחיל איתי או משהו כזה?!
ידעתי שזה לא רעיון טוב.
די, תירגע, אני רק צוחק.
ממש בדרן.
אתה חושב שזה מצחיק? מה תגיד על זה שיש לך רק עוד שלושה
ימים לחיות?

מה?!
סתם, סתם! אתה הורג אותי עם התמימות שלך. אבל עכשיו ברצינות,
למה אתה שואל?

אני מסתכל על עצמי פנימה והחוצה ובאמת נראה לי שיש לי המון מה
להציע, אבל עדיין אין לי טיפה של ביטחון עצמי עם בחורות. אני
גם לא מרגיש שהן נמשכות אליי, דבר שלא כל-כך קשה להוכיח לאור
מספר הבחורות המועט שהייתי איתן. אז התחלתי לחשוב שאולי פשוט
אין לי את זה, אחרי הכל.
אז אתה טוען שבגלל שאתה לא מושך מבחינה חיצונית בחורות לא
נמשכות אליך, לכן היית עם מעט נשים בחייך ולכן אתה מרגיש חוסר
סיפוק ואפילו חרטה מסוימת.

כן, פחות או יותר אפשר להגיד שזה נכון.
אז למה אתה שואל אותי?
לא יודע. כנראה קיוויתי שתגיד שאני טועה, אבל אני רואה שאתה לא
אומר אז...
שמע, לא תצליח לסחוט ממני מחמאות. אל תשכח שאני יודע כל מה
שעובר לך בראש, ולפיכך אני גם יודע שאתה לא באמת חושב ככה על
עצמך. לפעמים אני ממש לא מבין אתכם, באמת. אני לא עשיתי את
החיים כל-כך מסובכים ואין לי מושג מאיפה אתם מביאים את כל
הבעיות האלה.

שלא תזרוק את כל הבעיות עלינו. ואתה אל תשכח שאנחנו כן, אחרי
הכול, יצירי ידיך, שכל מה שיקרה כבר קרה ושאתה, לפחות, יודע את
כל מה שיקרה. לכן בעצם אתה זה שיצרת גם את הבעיות שלנו.
אולי. אבל בין אם הכול הוכרע כבר ובין אם לאו, לכם אין כל דרך
לדעת שום-דבר. אין לך אפילו שום דרך לדעת אם אתה מדבר עכשיו
איתי או אם עצמך. אתה מבין? כל תשובה שתקבל ממני יכולה באותה
המידה להיות תשובה שנתת לעצמך.

מה אתה מנסה לרמוז?
שיהיה לשנינו הרבה יותר קל אם פשוט תענה לעצמך.
לי נראה שסתם אתה מנסה לעשות לעצמך חיים קלים, וזה הכול. אבל
אני מניח שאתה צודק בזה שאין לי שום דרך לדעת, אז אני פשוט
אכתוב עכשיו את התשובה תחת השם שלך ונראה מה יוצא:

"אלוהים: אתה מרגיש בודד בזמן האחרון ואין לך את האנשים אליהם
אתה רגיל שיחזקו אותך, לכן הביטחון העצמי שלך נמוך ולכן אתה
מרגיש שבחורות לא נמשכות אליך. אתה מאושר על הניסיון שהיה לך
עם נשים ולא היית מחליף אותו בעד שום כמות של בחורות. בנוסף,
יש לך פחד להיכנס לקשר עמוק אז אתה אומר לעצמך שזה לא מה שאתה
רוצה כרגע ושזה הגיל להתנסות במגוון של אפשרויות. אתה לא באמת
מאמין בזה."

נו, מה אתה אומר...? אלוהים, אתה שם?
אם המשכת לכתוב אז כנראה שכן.
שמע, זה עזר לי קצת לראות את הדברים בצורה נכונה אבל עדיין לא
נראה לי שאני יודע איך לפתור את העניין. זה גם יצא לי קצת
עצוב.
מצאת את הבעיה לבד. פשוט תמצא גם את התשובה.
בסדר, בסדר. אני אנסה... דבר ראשון, אני חייב לזכור שבתור
בן-תמותה מבחינתי מה שקרה כבר קרה ולא יקרה עוד, לכן אני צריך
לנצל את הרגע כשהוא מגיע ולא להכניס לעצמי פחדים לראש. דבר
שני, נראה לי שלא יזיק לי להתמודד עם העבר שלי. ודבר אחרון אני
חייב להזכיר לעצמי שזה לא הורג גם להיות עצוב לפעמים.
ממש ילד גאון של אימא.
שוב תודה. אני חייב לך.
תוכל להחזיר לי עוד שלושה ימים, כשתגיע למעלה.
מה?!
אוי, באמת שאתם הורגים אותי עם הדאגות שלכם. טוב, מה השעה
כבר? אני מאחר לעבודה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Never judge a
book by its
movie.


טרנטינו ביום
שיער רע


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/7/05 21:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמר סאסי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה