כולם ידעו שזה יקרה, כולם אמרו לי....
למה אני חייב להיות כמו שאני?
אני מתגעגע אליה... למגע, לשפתיים הרכות...
לפעמים אני חושב שמגיע לי, אבל אז אני רואה אותה, ברחוב...
מאושרת, צוחקת...
והיא מחייכת חיוך שאומר "שלום",וממשיכה כרגיל מבלי לדעת כמה
אני מת להחזיק אותה שוב קרוב אלי.
חודשיים קצרים! חודשיים בלבד גרמו לי לאהוב אותה כמו שבחיים לא
חשבתי שאוכל...
בשבוע הבא אני אהיה בן 19  והיא עדיין לא בת 17...
היא אהבה אותי, אני יודע שהיא אהבה.
עכשיו אני מבין את הטעויות שעשיתי.
היינו קובעים בשעה מסוימת, ואני מגיע שלוש שעות אחרי...
הייתי משקר מדי פעם, שקרים קטנים שמנעו ממני הסברים רבים,
ניסיתי למנוע וויכוחים.
מחכה לה אחרי העבודה, מלווה אותה הביתה, ונושק לה נשיקה
ארוכה...

היינו רבים הרבה, מתווכחים על דברים קטנים.
היא רצתה אותי שונה, רצתה שהייה דייקן,שהוציא רשיון,שאמצא
עבודה...
ואני בשלי.

נראינו טוב ביחד, כולם אמרו.
זוג אוהבים קראו לנו... אף אחד לא מכיר אותה באמת, כמו שאני
הכרתי.
להיות איתה ביחד, לילה שלם...
היינו שוכבים יחד על מיטה, רואים טלוויזיה, שומעים מוזיקה...
אני מלטף, מחבק, אומר לה שאני אוהב אותה (כי תמיד אמרתי), והיא
עונה- גם אני.
זה כמעט קרה, כמעט הייתי הגבר הראשון שלה.
הראשון שאהב אותה, היא לא רצתה, ואני לחצתי... היא לא אהבה את
זה.
לפעמים זה היה עד כדי כך שהיא הייתה מסובבת את ראשה ושואלת אם
אני באמת אוהב אותה או שאנחנו יחד רק בשביל זה...
היא ידעה שלא. הייתה בינינו משיכה רצינית, תשוקה אמיתית.
נמשכתי אליה בטירוף...
הקנאה שלי היתה חזקה במיוחד, לא יכולתי לסבול את המחשבה שהיא
תדבר או תיפגש עם גבר אחר שהוא לא אני.
היה ימים שאפילו לי היה נמאס מעצמי, כמעט הרגשתי שאני נחנק,
בזמן שבעצם אני הוא זה שחנקתי אותה.
נמאס לה, היא החליטה שהיא עוזבת...
היא כבר אמרה זאת בעבר ותמיד הצלחתי להחזיר אותה אלי...
אבל הפעם כנראה שזה באמת היה סופי.
היא עזבה, אמרה שקשה לה עם חוסר הדייקנות שלי, עם העצלנות , עם
זה שאני מוותר על דברים בקלות מדי ובעיקר אם זה שאני לא נותן
לה אויר...
אני לא נותן לה אויר???

קרוב לשבועיים שאנחנו לא ביחד...
התקשרתי אליה לפני שבוע לשאול מה איתה, היא היתה קרה,
רחוקה...
אתמול נודע לי שיש לה חבר.
מישהו מהמושבים כאן באזור, בן 20 עוד מעט...

עכשיו אני מבין כמה אני אוהב אותה, עכשיו אני מוכן להשתנות,
אני מבין שעשיתי טעות...

אמרו שהיא מאוהבת בו, זה לא משנה.
אני אשתנה! ואחזור...היא עוד תתאהב בי חזרה! אני יודע!

בלילה, אני מנסה לישון ואז אני שוב מדמיין את פניה, שפתיה
מלטפות את שפתי... ואני יודע שעוד נהיה ביחד...
אני לפחות מקווה...
מקווה שהגעגועים יגרמו לי להשתנות. אני באמת רוצה! לא רק
בשבילה, בשביל עצמי...
אני מבטיח לנסות...
עוצם את עיני, מביט מעלה ומקווה שהיא רק תסלח לי ותיתן לי
הזדמנות.
הפעם אני לא אאכזב...