[אישה יושבת על ספה עם בקבוק יין ביד]
כשהייתי קטנה ההורים שלי הכריחו אותי ללמוד. מה זה הכריחו?
הקצבת האוכל שלי הייתה בהתאם למספר השעות שלמדתי באותו יום.
לא, לא, לא. אל תתחילו אפילו לחשוב שלא היו לי חיים, להיפך.
חברים, בגדים, מסיבות ויציאות. כלום לא היה חסר לי, כלום. אבל
ללימודים היה מקום משלהם. [מדליקה סיגריה]
ובאמת, עם הזמן, הייתי תלמידה מאוד מאוד טובה ואח"כ קצינה
מצטיינת... והיום עורכת דין לא גרועה בכלל.
אבא ואמא היו מרוצים, והאמת? גם אני.
גברים... היו בשפע. בחורה מוצלחת יצאתי. בחורים באים על ארבע
ומגורשים כמו ג'וקים. הייתי המלכה, האמא של המלכות.
אבל כשהכרתי את ירון הכרתי גם את החיים שרציתי. בעל אוהב,
משפחה, בית חם, קריירה מוצלחת. שנינו רצינו להשתקע וזה בדיוק
מה שעשינו.
בהתחלה גרנו במושב מחוסר תקציב, אח"כ בפריפריה כדי שיהיה קרוב
לאוניברסיטה ועכשיו [מסתכלת מסביבה] בצפון ת"א.
אני מרוצה, כל המאמצים השתלמו לי. [קמה ומדליקה את הטלוויזיה]
בקיצור, שנינו התמקמנו במשרות טובות, ההכנסה מצוינת וישר הלאה
לשלב הבא. בחיים שלי הכל מתקתק.
בהתחלה באה אפרת. ההריון עבר חלק, הלידה קצת פחות. קיסרי.
[מתיישבת שוב על הספה]
כשאפרת הייתה בת שלוש נולד גיל, וכראוי לכל ילד אמצעי הוא ממש
מעל ומעבר לציפיות.
שנתיים אח"כ נולדה רונית. אלוהים איך שהיא מסובבת את הבנים על
האצבע הקטנה שלה והיא רק בת חמש.
מה שהם רוצים יש להם. אני וירון זוג הורים די מפנק ובסך הכל
המשפחה מתפקדת כמו שצריך, [מטפטפת טיפות אחרונות מהיין לפה]
כמו שצריך. [קמה לזרוק את הבקבוק לפח מביאה קופסת עוגיות]
כל שנה לחו"ל ובפסח לאילת, לכל ילד יש חדר עם מחשב והכל. ככה,
כדי למנוע צרות. למי יש ראש לזה.
לפני שלושה חודשים ירון הציע שנסע יחד. [קמה לזרוק את הבקבוק
לפח] רק שנינו, כבר עברו 10 שנים מאז הפעם האחרונה. [לוקחת
קופסת עוגיות]
השארנו את הילדים אצל ההורים שלו ונסענו, קרוז לאיים
הקאריביים, רומנטי משהו. [מתיישבת]
שלשום חזרתי הביתה קצת מוקדם מהעבודה, בקיץ תמיד העומס פוחת.
ידעתי שירון לקח לו יום חופש אז קניתי בקבוק יין ועוגיות, אם
כבר עלינו על הגל של טיפוח הזוגיות...
פתחתי את דלת הבית, הנחתי את הדברים על השולחן והלכתי לבדוק
בחדר השינה איפה בדיוק הדברים עומדים.
והדברים עמדו, תאמינו לי. [מועכת עוגיה ביד]
זבל. [מנקה את היד על הבגדים]
בבוקר הוא כבר לא היה. ויודעים מה? טוב שכך.
המניאק.
בערב יצאתי עם חברות, ערב נחמד היה. הלכנו לסרט ואח"כ למסעדה.
עוד לא סיפרתי להן את מה שקרה. [סוגרת את קופסת העוגיות ומניחה
אותה על הרצפה או על שולחן ליד הספה]
עכשיו אני פה, מחכה לסדרה טובה שתתחיל, מחר אני אצא עם איזה
ידיד ותיק ובשבת קבעתי עם המשפחה.
למי יש כוח לבדידות עכשיו? [מתכרבלת בשמיכה שעל הספה וצופה
בטלוויזיה]